"אם אינך יכול לשלוט בעצמך אל תלך לשלוט על אחרים"
זה משפט שפעמים רבות אני משנן אותו כמנטרה.
זה משפט שאני אומר אותו גם לשולטים אחרים בין היתר
הרי זהו הדבר הכי קשה לעשייה
כמה פעמים רציתי להתפרץ כמו הר געש וולקני על אדם זה או האחר ולמרות זאת עצרתי את עצמי בידיעה שאני משחק ישירות לתוך ידיו.
כשהינך אדם ייצרי לעיתים הרגשות שלך פועלים עליך כבמעין נחשים מנטאליים ואימפולסיביים המעודדים אותך לפעול על פי גחמות ראשוניות.
ראיתי אנשים שמתעלמים לגמרי מהרצון לכבוש את ייצרם
מרעילים את סביבתם כנגד אדם זה או אחר
מוציאים דברים מהקשרם
נותנים לאותם נחשים לכרוך את עצמם סביבם
גם כאלו המתקראים "מדריכים בדסמי"ם" ונותנים עצות וקלישאות,נפלו בגלל שנתנו לזעם שלהם להוביל במקום לתת להגיון לשלוט והפריכו את השליטה העצמית שלהם לכאורה בכך שעשו זאת.
גם אנשים,ידידים שאותם חושבים לקרובים הוציאו את חרצובות לשונותיהם ושרפו ליבותיהם של אחרים
גם אני לא מוציא את עצמי בחזקת חף מפשע ושם את עצמי על ספסל הנאשמים ומכה על חטאיי העבר וההווה
אני מחשיב את עצמי כאדם שקול ורגוע מצד אחד,אך גם כאדם שלעיתים הרגש והיצר מוציאים ממני את הדחפים והכעסים,האהבות והעצב.
אני מתייסר ובלי קשר לכך שאנו בסיומו של יום הכיפורים
בקשת הסליחה שלי הינה כנה וישרה
וכשאני סולח אז זה בא עמוק מתהומות של כאב ולכן אי אפשר להקל בכך ראש
לעולם אינני שוכח "אוייב" ולא "אוהב"
עכשיו שלווה הגיעה
ושקט חובק אותי
סליחה
לפני 19 שנים. 14 באוקטובר 2005 בשעה 18:31