שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

החלטות

הקרירות המענגת והדוקרת של חורף סגרירי עם טעם של גשם רענן בדימדומים האדמדמים והסגלגלים של הערב כשברקים מפלחים את העננים בקו הרקיע....שם תראו אותי מביט בהם
לפני 21 שנים. יום שני, 28 בנובמבר 2005 בשעה 6:58

כמה את אוהבת אותי שפחתי?
עד הפשטת אישיותך מעצמך

מתי הינך חשופה מולי?
כשגופך הערום והחבול מתגלה לפניי

אימתי תעטי על עצמך סערת רגשות?
כשגופי חודר את גופך בתאוותנות

למה זכרונות כואבים ידמעו את עינייך?
כי אני הוא זה שלא נותן לך לשכוח

לפרסום זה יש תגובות, הרשמ/י או התחבר/י כדי לקרוא ולהוסיף תגובות.

הרשמ/י התחבר/י