לפני 19 שנים. יום שבת, 8 באפריל 2006 בשעה 10:50
אני רוצה להודות לך על מי שאת היית בשבילי במשך שלושה חודשים
גרמת לי לפתוח את העיניים לדברים חדשים
הכרחת אותי לפקוח את העיניים לגבי עצמי
היינו שרויים בתהליך מפרך אך מטריף של הכרת האישיות שלנו
מנת מרורים היתה פעמים רבות מנת חלקינו
אך גם היו שם הרבה רגשות עצומים שהרבה זמן לא גילינו אותם
זהו סיום אך גם התחלה נהוג לומר
אני יודע זאת, כיון שעכשיו אנחנו מרגישים את עצמינו ולא מחוייבים להתאים עצמינו לדבר
רק עתה שנינו יכולים לקבל אחד את השניה בלי עכבות
אני יודע כעת שצללים לא יעברו ביננו
אנחנו חזקים כמו סלע אך לעיתים גם הסלע נשבר לרסיסים
אך תמיד נהיה שם אחד בשביל השניה
ליצור מחדש את הרסיסים ולעצבם בדמותינו שכל כך אהבנו
ואולי יום אחד כשהשמש תאיר חופים ארוכים וזהובים, נמצא עצמנו בתוך גלים כחולים
משתוקקים בעיניים נוצצות, צפים על גלים של רגש