לפני 19 שנים. 1 בדצמבר 2004 בשעה 18:54
אל תשחקי ילדתי
זה עולם של משחקים אפלים
אל תדממי
ליבי קורא לך ממעמקי שכינתי
רק עברת וריפרפת בידייך לקראתי
טהורה היית ועכשיו הוכתמת בדם
בן בליעל נבער בא
את אהבתך גזל
תמימותך נקרעה
אל תבכי ילדתי
דמעות של דם הן
אני אוהב את אורך הלבן
כה בהיר ומסנוור
הכתים אותו הנבל בענני סערה
ליבי נשרף בזעקה דוממת
בברקים של שינאה
אשרוף את הרשע
על כי שבר לך את הירח
רסיסים של שפיות נותרו
אל תתעצבי ילדתי
כי העצב כבר טרף את נשמתנו
לידך אשב ואחבוק אותך בעיניי
נערת הירח