לומר עליך שהיית לי כמודל לדוגמה ומדריך בשנה וחצי האחרונה שהכרתי אותך יהיה בלשון המעטה. היית לי אח גדול, אב רוחני, החבר הכי טוב שלי מעולם.
אני כותב את ההספד לא רק בשבילי אלא גם כדי לחשוף טפח בפני אנשים מהקהילה שלא הכירו אותך ולא ידעו שאתה היית אחד מהנפילים של הקהילה, אישיות שהילת הכריזמטיות והידע שלה החווירו לעומת החיוביות והלב הגדול שלך.
נפגשנו בנסיבות לא שגרתיות באמצעות צד שלישי שרצה להקים עימנו אחווה שלבסוף לא צלחה, אך סוף סוף היה לי תרוץ לשוחח איתך ולהכיר אותך כאדם מעבר לתמונות והחבלים. לשמחתי גיליתי אדם מרתק, נעים שיחה ומבין עניין שיכלתי לשים את מבטחי בו. כבר מהשיחה הראשונה רצית לעזור לי להכיר נשלטת לשעבר שלך שחשקתי בה. היית עם הרבה סבלנות ורצון לעזור. היית אומר לי שאתה מאמין בטוב אצל אנשים עד שהם מוכיחים לך אחרת. זו תכונה נדירה ביותר בקהילה חשדנית כשלנו.
כשנפגשנו בבית קפה שמתי לב עד כמה אתה טוב בלנתח אנשים ושם לב למילים שלא נאמרו בין המילים שכן. היית איש שיחה נהדר ופלרטטן מעולה עם מלצריות.
זו הייתה תחילתה של חברות מופלאה שכללה סשנים משותפים, קשירות,צילומים, בילויים ועוד. אם היה צריך להגדיר אותך במשפט אחד הוא היה כך: האיש שנולד עם מצלמה וחבל ביד. הכישרון שלך לראות פוטנציאל באנשים תורגם לעדשת המצלמה באמצעותה הוצאת תמצית מזוקקת ויפה של כל אדם שעבר תחתיה. רעיונותיך לצילום היו אינסופיים ובלתי נגמרים. תמיד חיפשת להמשיך וליצור את היצירה האינסופית שלך. כל אישה הייתה בד קנווס חלק בשבילך לצייר עליו.
כשהיית קושר זה היה נדמה לאמן שמצייר עם מכחול. תנועות הקשירה היפות והדרך בה היית מסובב ומזיז את הנקשרת כמו בובה על חוטים היו מהפנטות. נפלה בחלקי הזכות ללמוד ממך קשירה מהי. אני זוכר שביקשתי ממך ללמוד ואתה ביקשת ממני להראות לך את הקשירות שאני יודע. בזמנו כבר התנסיתי בקשירות בכל מיני מפגשי קשירות והדרכות והתחלתי להראות לך כל מיני קשירות בסיסיות. אתה הגבת בביטול ואמרת לי שאני משנן תבניות ושמות של קשירות, " מה עם קשירה חופשית יותר? מדוע שלא תשתחרר עם החבל?" אמרת לי וישר הראית לי קשירה שהמצאת באותו רגע. מיותר לומר שבזכותך רמת הקשירה שלי עלתה פלאים.
כזה היית, בז למוסכמות ופילוסופיות מתחכמות בייחוד כאלו הנוגעים לקשירות. הערכת אנשים יצירתיים הבטוחים בדרכם ובמחשבתם. הייתה לך סבלנות אין קץ בהתנהלות מול אנשים,בייחוד מול נשלטות. תמיד אמרת לי: סבלנות, עכשיו אולי היא לא מעניינת או לא סגורה על עצמה, אבל אני נטעתי בה את הסקרנות והיא עוד תחזור שוב. הדין היה איתך באבחנה החדה שלך. למרות הסבלנות וליבך הרחב, מעולם לא נתת לאנשים לדרוך עליך או לעשות עליך מניפולציות. ידעת תמיד להתנהל ברגישות ודיפלומטיות אך גם בקשיחות ונוקשות כשהיה צריך.
חיית את החיים כאילו אין מחר. מיצית אותם עד תום. האופטימיות שלך ושמחת החיים שלך הדביקו את כל מי שהיה בקרבתך. תמיד ידעת לנצל כל הזדמנות וכל רגע כדי להפוך אותו לבלתי נשכח. הגלגלים במוחך היו תמיד עובדים. תמיד רעיונות לצילומים,סשנים ובילויים. היווית השראה לגבי איך שולט צריך לחיות ולהתנהל. תמיד נתת הרגשה שהכל יהיה בסדר,שניתן לסמוך עליך. היית טוטאלי בתור שולט ויחד עם זאת ידעת לשחרר כשצריך ולשלב הומור וקלילות בתוך הכבדות.
בלוויה שלך בעת שנישאו הספדים ירד גשם שוטף, כאילו השמים בכו עליך. אחרי שנסתיימו ההספדים ונשאו את גופתך לקבר, השמש יצאה במלוא עוזה וחיממה אותנו, כמו רצתה לנחם אותנו על לכתך.לאחר שתם טקס הקבורה חזר שוב הגשם במלוא כוחו בעצב כואב על לכתך. החבר הכי טוב שלך אמר לי שרק אדם דגול כמוך יכול לגרום למזג האוויר לסור למרותו.בהספדים נאמרו עליך הרבה מילים מרגשות ומהם למדתי רבות כיצד אנשים ראו אותך גם מהזוית הרגילה, הונילית במושגים שלנו.
אתה כבר אינך, אולם אקח עימי תמיד שתי עצות נבונות שאמרת: "עדיף להיות בצד הנותן מאשר בצד המקבל", "החלטות טובות הן החלטות שאתה חי בשלום עם ההשלכות שלהן".
אני מצטט מהפרופיל שלך בכלוב משפט שמאוד ממחיש את האני מאמין שלך על עולם השליטה: "דרך מעולה להכיר לעומק אנשים ומחשבות. לחוות את הפנטזיות העמוקות ביותר שלנו עם האדם הנכון באופן שפוי ומטורף בו זמנית.עולם של חיים ללא מסכות , עולם של לימוד מתמשך של עצמך ושל האדם שאתך."
היה שלום חבר יקר,תמיד תישאר בליבי. בכל קשירה וכל סשן תמיד אפעל ברוחך,תמיד תחייך אליי.
