Melody's Adventures

ביום רביעי ה9.4.2014 אני מופיעה במועדון הרדיו EPGB יחד עם דומיניק גריס משעה 23:00.
אלתור מוחלט של מוזיקה אלקטרונית, ללא מחשבים.
כניסה חינם. רחוב שד"ל 7, תל אביב.
הנה ג'אם שהקלטנו שלשום. 

אני מתחננת לגברתי שתתלה אותי כבר חודשים על גבי חודשים.

אתמול, היא עשתה בדיוק את זה. זאת המתנה שלי לחצי שנה שלנו ביחד, ולא יכלתי לייחל למתנה יותר טובה. ♥

קיבלתי אישורים לחוות תליות בעזרת קושרים אחרים, ובקשירות ותליות עצמיות בכל התקופה האחרונה, אבל בנוסף, הרבה זמן רציתי לחוות Takaashi Tsuri - או בעברית, תליה מרגל אחת. גברתי נתנה לי את זה, גם. מדהימה שהיא. ♥

אתמול הוזמננו לעזור למישהי להתאמן על קשירות. ולאחר שסיימנו עם החלק הלימודי של הערב, גברתי קשרה לי רגל אחת, חיברה אותה לנקודת העיגון, ולקחה ממני את הכסא - השאירה אותי להתמודד עם התליה מרגל אחת למשך מעט השניות שהצלחתי, אז החזירה את הכסא, קשרה לי עוד רגל, ויד אחת, ושוב נתנה לי לרחף, הפעם לדקה או כמה דקות, עד שלבסוף קשרה לי את היד החופשיה גם, והתענגתי והתענתי בזמן הקפוא, שם באויר. (תמונות בקרוב :))

זה. היה. מדהים.

גם האינסטנט ספייס שאני מקבלת מתליה כשלעצמה, מהאתגר, מהחופש (Freedom in chains), מההיתול בכוח המשיכה, מהכאב, ומכל תא בגוף (בהעדר ביטוי יותר טוב)...

וגם! - הידיעה שגברתי היא זאת שעשתה את זה. היא זאת שקובעת מה יקרה, היא זאת שיכולה להשאיר לי להתענג ולהתעמת עם התליה לבדה, או להוסיף לקושי שלי בהצלפות, או לעונג שלי, בליטופים. האישה שאני אוהבת שמה אותי שם.

תודה לך, גברתי המדהימה. ♥

שלשום הזדמן לגברתי סופסוף לנסות את הצעצועים החדשים שהכנתי לה עליי. למרות שיש לציין שאין בדירה שלי באמת מספיק מקום כדי להשתמש בהם בנוחיות.

כבר כמה שבועות יושבת אצלי שקית מלאה בכפפות לייטקס חד פעמיות שגברתי הביאה, אשר השתיתו בי פחד רב וקצת גירוי (או הרבה גירוי, בכנות) בהשראה חלקית של ההשיר "עשר אצבעות לי יש...". הן גם כיכבו שלשום.

בנוסף, הייתה הופעת אורח של האטבים החדשים מהשוק...

ובמרכז העניין, 6 נרות (ל6 חודשים ביחד) שגברתי הביאה.

מנסיוני הלא מועט עם שעווה, הכרזתי על עצמי כהיפר רגישה לשעשוע הזה. הרי אני מכירה נשים אחרות, להן השעווה ניתנת לתיאור אפילו כעונג עילאי. לי, הם תמיד היו בין הדברים הכי קשים, לפחות כנגד הציפיות.

בניגוד לבדרך כלל, ביקשתי וקיבלתי אישור להנות מנרגילה במשך הסשן עצמו. הסשן התחיל בחימום מהקלפר החדש. לא שהייתי מחשיבה את הצעצוע הספציפי הזה כ'חימום עדין'. אבל כך התחלנו. אני הורתי לשכב על הבטן, וחטפתי. אם אני זוכרת נכון, גברתי גם השתעשעה עם שני צעצועי הגומי האחרים שהכנתי לה, כבר בהתחלה - עם די הרבה עדינות.

ואז צצו האטבים החדשים, וניסו להתפס לי לכל מיני מקומות, עד שהתיישבו לבסוף בחמישיה על העורף שלי. הם כאבו מאוד. קצת שכחתי מהעובדה שיש לי נרגילה זמינה, והתעסקתי בנשימה מאוד מאוד איטית.

נר הודלק, וגברתי טיפטפה ממנו עליי. על כל אחת לפני כל אחת מארבע הטיפות הראשונות, אטב אחד הורד לי מהעורף, ואחרי הטפטוף הרביעי, הורד החמישי גם. לאחר כמה דקות, טפטופי השעווה כבר לא הרגישו לי כואבים, ואף הרגשתי קצת אשמה על כך שאני לא חווה כאב מהם ברגעים אלו, אלא מרגישה פשוט תשומת לב נעימה, כמעט מלטפת.

אני לא זוכרת מה הביא לשינוי, אבל לאחר כמה זמן, טפטופי השעווה חזרו להיות מענים כמו שהם זכורים לי מחוויות קודמות.

גברתי הורתה לי לעבור לשכב על הגב, ועשיתי זאת. היא המשיכה לקשט את גופי עם השעווה. הקימה עצמה כאבה גם, עם הימתחות השעווה על רוב הגב שלי, מכל תנועה.

לאחר שמיצתה את הנר הראשון, חזרה לצעצועים החדשים, וניסתה להוריד ממני את השעווה בהצלפות מהם. אני חייבת לציין שזה לא היה כיף, במיוחד לא הספנקר הכבד, איתו גברתי קרעה לי את הצורה. (ואני חשבתי שאני מעדיפה thud מעל sting, פפפט.) או שאולי זה כן היה כיף? טוב, לא.

גברתי הקימה אותי לחדר המקלחת, שם נהנתה לקלף ממני את השעווה בעדינות, תודה לה על הרחמים הללו. :)

המשכנו לנר השני, עם תהליך די דומה לראשון, אז לא ארחיב.

ואז גברתי החליטה שהיא הולכת לבשל בשבילי, והורתה לי לצפות בפורנו, ולא להציץ לראות מה שהיא עושה. עשיתי כדבריה.

כשסיימה, היא נתנה לי צלחת אחת להניח בצד שלה של המיטה, והניחה את הקערה הורודה החדשה על הרצפה. Puppy play foillowed. אני מקווה ששעשעתי אותה בכל הקטע הזה. :)

ירדתי לגברתי, התקלחתי, ואני חושבת שהתכרבלנו וצפינו בסרט.

בסוף הסרט, גברתי לבשה את ככפות הלייטקס שאיימו עליי כאן כבר כמה שבועות, ועם 3 אצבעות, סחטה ממני 5 אורגזמות. תודה לה שהסתפקה ב5, ולא דרשה אף יותר. 😄 וכמובן שתודה על האורגזמות עצמן. ♥

עוד מקלחונת קצרה, ואז גברתי שאלה אותי מה הייתה דעתי על הסשן, וכן, עניתי לה "סקס. זה היה סקס." :)

כמה ימים אחרי שחזרנו מחיפה, הלכנו לשוק. רציתי לקנות צלחות חדשות להחליף את אלו שנשברו לי בשנה האחרונה, ובשרים, וכו'.

בחנות בה בחרנו צלחות, ראינו גם אטבי כביסה, והתלבטנו ביננו לבין עצמנו איזה מהם יהיו הכי יעילים. פעם שעברה שקניתי אטבים, הלכתי על אטבי כביסה מעץ, שנראו לי הכי קלאסיים, וניחשתי שיהיו הכי יעילים. הם התבררו להיות חלשים מדי, ומתפרקים ונשברים ביתר קלות.

המוכרת ניגשה אלינו והמליצה על סוג אחד של מצבטים. היא ציינה במיוחד שהם לא משאירים סימנים על הבגדים. גברתי מצידה חידדה את הנושא "השאלה היא איזה מהם הכי מכאיב אם שמים אותו על האצבע?"

המוכרת הסמיקה, ציחקקה, והודתה שהיא לא ניסתה את זה, ולכן לא יודעת.

מלבד זה, באותה החנות מצאנו קערה קטנה, ורודה, וזולה, עם ציור של כלבה. גברתי מחבבת פאפי-פליי, ולא יצא לנו להתעסק בזה הרבה, אז קנינו. :)

בשוק הבשר, כמה מהמוכרים אוהבים להתחיל איתי כל פעם שאני עוברת שם. גברתי הייתה סקרנית לראות את החוצפה שלהם, ונתקלה בכמות מוגזמת שלה. ברמה שטחית וטפשית אני מודה שהיה לי מאוד משעשע הויכוח הקטן בין מוכר אחד לבין גברתי: "היא שלי!" "לא, היא שלי!" "אני שלה. :)" וחוזר חלילה.

הייתה לי משום מה נטיה לבכות על הרבה דברים קטנים בחודש-חודשיים האחרונים.

לפני כמה שבועות, גברתי שלחה לי את ההודעה הזאת: "מלמל אני חושבת שאת לא בוכה מספיק בסשנים ובגלל זה בכית המון בזמן האחרון. יותר בכי בסשנים הבאים. ויותר סשנים. וקיין סינטטי קצר. ואני אוהבת אותך."

המדהימה הזאת. ♥

(בט"ו באב הבאתי לה 4 קיינים טבעיים, ו2 מהם נשברו עלי תוך שימוש נלהב כבר בשבוע הראשון או השני שהיה לנו אותם. זו אחת הסיבות שגברתי רצתה קיין סינטטי - עמידות. הסיבה השניה היא שהוא יותר כואב. p: )

לקראת ה6 חודשים שלנו ביחד, התכוונתי להזמין לה כמה קיינים סינטטיים, אבל כמעט מיד לאחר ההודעה המצוטטת, גברתי הורתה לי לא לקנות לה קיינים לחצי שנה ביחד, כי היא רוצה לבחור בעצמה.

במקום זה, הלכתי לDot, חביבינו היקיר, שהציע לי יריעת גומי שימושית, ועזר לי להכין ממנה שלושה צעצועים מרושעים לגברתי. העבודה התחלקה די שווה בשווה מבחינת הרעיונות, הוא עשה את רוב החיתוכים, ואני הכנתי את הידיות (מחבלים, כמובן). תודה שוב, דוט דוט דוט. :)

לגברתי היה שוט 6 זנבות אימתני חדש, עוקצני בטרוף; מחבט קלפר חביב ומכאיב, ומחבט עבה וגס, כזה שמרגישים עמוק עד העצם, ואני ציפיתי בכליון עיניים לתאריך.

אבל התאריך לא היה שמח. כמה ימים לפני כן, אבי נפטר, והלכנו לחיפה להלוויה ולשבעה.

אחרי סשן שכלל:

הצלפות

אטבים חדשים וחזקים!

נר שלם

הצלפות

קילוף כל הנר

עוד נר

קילוף

צפיה בפורנו

אכילה מקערה כמו כלבה טובה

עוד פורנו + ירידה לי

מקלחת

סרט רגיל בכרבול (עם קצת אטבים על הפטמות)

חדרתי למל עם 3 אצבעות עד שהיא גמרה 5 פעמים

ואז שאלתי אותה "איך היה הסשן היום?"

ומה היא עונה לי?

"סקס, הסשן היום היה סקס."

אוקיי... (:

" טיולים ראשונים: רק לידע כללי ברגע זה ממש אימצתי את מלודי סופית ויש צורך בלבקש אישור לפני שעושים לה משהו :)"

♥♥♥

על החתום: נשלטת מאושרת.

לפני כמה שעות הגוף שלי נזכר שכואב לו מאתמול, ואז שכח בזמן שהייתי עסוקה בכתיבת השיר השמיני. סיימתי, והוא נזכר שוב. להלן רשימת הכאב.

כואב לי הצוואר מהקשירות שיער שמתחו אותו אחורה, כואב לי הסנטר ממתי שנשענתי עליו, כואב לי ליד הציצי מתחת לבית השחי מהתליות, כואבות לי הפטמות מהשולטת, כואב לי מתחת לציצי מהתליות והקשירות, כואב לי במותניים מהתליות, כואבים לי שרירי הרגליים מהקשירות, כואבות לי הירכיים מההצלפות (גם אלה מהתליות, וגם אלה לפני המסיבה), כואבות לי הברכיים מהזמן שהעברתי עליהן, ואפילו כואבות לי הבוהנות מהקשירות (הן היו קשורות לשיער).

אבל אני לא מתלוננת, רק מתבכיינת. P:

הייתי פחות מרוצה מהשיר השלישי אתמול. נראה לי קצת חיפפתי מדי את המבנה שלו, ונראה לי שזה בגלל שהייתי צריכה לקחת הפסקה לפני שהתחלתי להתעסק במבנה.

אני לא מתכננת לחזור על אותה הטעות עם השיר הרביעי היום, והגעתי לנקודה שלפני ההתעסקות עם המבנה, אז הגיע הזמן להפסקה, מנוחה. אחזור אליו אחרי קצת בידור קליל, ונקווה לטוב.

הבידור הקליל שבחרתי הוא הסרט John Dies At The End. ובדיוק התחלתי לצפות בו, והפתיחה שלו קרעה אותי מצחוק. אני לא יכולה עדיין להגיד לכם אם זה סרט טוב או לא, אבל קשה לי להאמין שמי שיקרא את התמלול של הקטע הראשון של הסרט - לפני הכותרות - שאני עומדת לכתוב כאן לא ירצה לראות את הסרט. :)

Solving the following riddle with reveal the awful secret behind the universe. Assuming you do not go utterly mad in the attempt.

Say you have an axe, just a cheap one from home depot.

On one bitter winter day, you use said axe to behead a man.

Don't worry... the man's already dead.

Maybe you should worry... 'cause you're the one who shot him.

He'd been a big twitchy guy with veined skin stretched over swollen biceps, tattoo of a swastika on his tongue, and you're chopping off his head because even with eight bullet holes in him, you're pretty sure he's about to spring back to his feet and eat the look of terror right off your face.

(axe handle breaks during said chopping)

You now have a broken axe, so you go to the hardware store, explaining away the dark reddish stains on the handle as barbeque sauce.

The repaired axe sits undisturbed in your house, until the next spring when one rainy morning...

(bizarre creature wriggles on the kitchen board)

So you grab your trusty axe and chop this thing into several pieces. On the last blow however...

(axe head breaks/chips)

Of course a chipped head means yet another trip to the hardware store.

As soon as you get home with your newly headed axe though...

You meet the reanimated body of the guy you beheaded last year, only he's got a new head stitched on with what looks like plastic weed-trimmer line, and wears that unique expression of you're-the-man-who-killed-me-last-winter resentment that one so rarely encounters in everyday life.

So you brandish your axe.

"That's the axe that slayed me."

Is he right?

(cue titles)

:D

מחר הולך להיות יום מדהים, ואני מתרגשת לקראתו.

מחר אני מתחילה לכתוב אלבום חדש. כל ההשראה שאצרתי בתוכי בחודשים האחרונים הולכת להתפרץ עד שאשרף, ואני משתוקקת לגלות מה היא אוצרת בתוכה.

אני לא מאמינה שהצלחתי להתאזר בסבלנות מאז פברואר - פרץ הכתיבה הקודם שלי.

והפרץ הקודם בכלל נעצר באמצע כי עברתי דירה אחרי שסיימתי לכתוב את 7 השירים הראשונים. לא הגעתי אפילו להשרף מקצה ההשראה בפברואר, כי הייתי צריכה לדאוג לאלפי דברים אחרים.

אין concept הפעם. מה שיצא יצא, וכמה שיותר, יותר טוב.

Signed: Melody, The Muses' Bitch

אה, וגם יהיה כיף קינקי מחר בערב עם סיכויים מצויינים לתליה. איזה יום חמישי מדהים. D: