גררררררררר השמיע הצייד באודו פורס את המלכודת
נטף זיעה הניצוד שבדרך ממחשבותיו הרבות איך לא ליפול למלכודת
הוא לא ידע שצייד עולה עליו עשרות מונים והקורים של המלכודת נפרסו מזמן
הניצוד מסרב לקבל ולהפנים שפרפורי גסיסתו הם עניין של זמן
ואת הזמן והמקום רק הצייד יקבע
כל כך נכון
אמר הצייד כשכל גופו רוטט
קירבתו לצייד גורמת לליבה לפעום בקצב מטורף
תחושת המצוד הקורים אותם טוותה הקורבן המתלפף סביב מתחנן לחופש אך אינו יכול לזוז
גופו משותק ליבו מחסיר פעימה עם כל ליפוף.
פרפורי גסיסתו הם שמעניקים משמעות לחייה
גופו קפו הפחד משתק אותו
מוחו מנסה בפרפורי גסיסה אחרונים למצוא מוצא חבל הצלה
החבל היחידי שימצא יהיה חבל קשירתו אל הצייד
הניצוד אינו מודע לתפקידו בשרשרת המזון והחיים
הוא יכול להתנחם שלא נפל על במותיך חלל לשאו
אלה קידש בדמו את הצייד
הצייד אינו צד לשם הצייד
הצייד צד לשם חיים ולשם תפקידו המיוחד בחיים רבים אינם מבינים את שליחות
הצייד
שליחות אלוהית ושטנית גם יחד אשר חוברים להם בדמות הצייד
המחבר עולמות וחיים בקשר דם
כחיית לילה טורפת
אשב בצללים ואמתין לשעה הנכונה
אותה שעה בה אטול את חייו ....
אצפה בו מתחנן למחילה , לחופש.........
אך אני רק חייך את חיוכי הממזרי ובהינף יד
אטה ראשו הצידה ואשים קץ ליסוריו
בן תמותה טיפשון ......מתחנן לחיים חסרי תוכן ומשמעות
כלי משחק בידי החזקות
פרפורי גסיסה........
לא עוד
קולו ידום ובאותן שניות הוא יבין.....
שיחקתי בליגה הגדולה עלי בכמה מספרים:)
בעוד הצייד חג את ריקוד הגאולה של הניצוד
בעת נשמתו של הניצוד אשר היתה מעונה ונעולה בגופו
מתחילה את מסעה אל היכל הנשמות המשוחררות
רואה נשמתו את הצייד
הצייד גומר את ריקודו ומתרקז בקדושת המעמד
הניצוד מגיר את דמו מינקודות המגע של הצייד
דמו ניגר ומשרטת נחלים על גופו הדומם של הניצוד
אשר מצירים ברכם את סיום פרק חיים אחד ופתיחתו של פרק חיים חדש
הצייד מתרקז בנחלי הדם המפעפעים מהגוף הדומם אשר יש בהם חיים מישל עצמם
המאגדים יחדיו לזרם אחד זורם ומפעפע
שבשקט הקיים אפשר לשמוע בפיעפוע את מזמור החיים הרוחש בדם
הנשמה עושה את דרכה ומבינה את גודל המשחק ששיחקה ומבטיחה לעצמה לא לשחק בגלגול הבא
בליגה שלא שלה
דממת קודש אופפת את המקום אשר לפתע נשמע רחש בשיחים
מתוך השיחים יוצאת יד לבנה וקטנה
יד הגורל אשר אוחזת בליבו של הניצוד ונותנת לו הזדמנות נוספת
לחיים.
הזדמנות בה יוכל לתקן את דרכיו ולהעריך את בני האנוש .......
אני מביטה ביד המושטת לעבר ליבו של הניצוד אותה יד הסוחטת את הלב ומפיחה בו רוח חיים.
אני מסמנת לה כי המאמץ הוא מיותר........
ההזדמנות ניתנת לבן אנוש לא נכון אשר לעולם לא ילמד חמלה מה היא
אך ליד הגורל רצון משלה.
אני שומעת שוב חירחורים
אך הפעם אלו חירחורי החיים ולא הגסיסה של הקורבן.
העיקר שהשבעתי את רעבוני,לפחות לפעם זו יצאתי כאשר ידי על העליונה
ניצחתי במשחק המלכים:)
יד הגורל מי הי מה הי
האם יד הגורל המושטת חיים לה מישל עצמה
או מחוברת לגוף נוסף
אכן יד הגורל מחוברת לגוף של בת אנוש
צעירה יפה וזקה הנערה
פרי בשל הראוי למעמד זה
הצייד רומז ליד הגורל שאל לה להחזיר חיים בגוף הניצוד
אין לתת חיים בגוף אנוש זה אשר אינו ראוי לחזור למשחק המלכים
שואלת יד הגורל בחרדת קודש את הצייד
ומי כן ראוי לשחק עימו במשחק המלכים
עונה הצייד יד הגורל הנך מוזמנת לרקוד איתי את ריקוד החיים
ואיים צעדיך ורקודך ינעם לי אשחק איתך את משחק המלכים
אשר כללים ברורים ונוקשים לו
חישבי בטרם תשובתך
כי רואות עיניך היפות את מחיר ההפסד
האם סבור אתה שמא עלי לחשוב בטרם תשובתי??
הרי התשובות ידועות מראש הן
כאותם מהלכים במשחק השח בו יש רק מנצח אחד
רקוד ארקוד עם אותה בת תמותה את ריקוד החיים אשתמש בה במשחק המלכים
לאחר תום המשחק אחזיר אותה לארון
כמו אותו הבחור מהפרק הראשון.....
אותו ילד טיפשון שקרא עלי תיגר
ולבסוף בפינה הסתתר ונסתר:)
בעוד הנערה על ברכיה מחשבה אחרונה הבזיקה
במוחה המסרב להאמין
מיכל מלמדי לא למדתי ולעצת הצייד לא הקשבתי
הרי צעירה בימים וזקה אני ופה אני עומדת לסיים את ריקוד החיים
הצייד הביט בנערה הכורעת אשר רעדה בגופה ובכי בפיה
חרדת קודש הורגשה באויר השקט שטף את המעמד
ויחל הצייד את ריקוד הניצחון ריקוד החיים
האין אחד מבני האנוש שישוה לי במישחק המלכים
האם עולם זה של בני האנוש קטן עלי היתכן ואצתרך
לצאת לצייד במחוזות שמימיים
ותרכין הנערה ראשה לדקה או שתיים
ואז דומיה ורק מחשבותיה אצות הן בראשה
וברגע בו תפצח פיה לא יצא בת קול
למרות נסיונותיה לומר דבר מה כלשהוא
ללא הצלחה............
לאחר כעשר דקות של המתנה ובכי תמרורים אשר זולג על לחיה
הורדתי אותה על ברכיה ורק נשימותיה המפוחדות והכבדות נשמעו ברקע
היא הנידה ראשה מצד לצד כמתחננת על חייה.....
המראה האחרון אשר ראתה הנערה היה את גופו של הניצוד הראשון
אשר היתימר ליהיות המסטר שלה ובסופו של יום לא היה יותר מאשר ניצוד
רגיל בלתי מאטגר ואם אגנדה שהופרחה במכי יד על ידי הצייד
באבחה קלה שחרר הצייד את נשמת הנערה ונתן לדמה לפעפעה החוצה
ולהזין את מקור החיים שלו
הצייד פרס את ידיו לצדדים וזעק לרוחות האופל עד מתי יעלוזו בני אנוש
מעננות עשן ותימרות אש פרצה החוצה מרכבת האלים שלו
ויעלה עליה הצייד ויצא למחוזות צייד חדשים
ובעודו חולף מעל עולמם של בני האנוש ישא הצייד את דברו עבור נשמותיהם המעונות
נסיונו של הצייד אמרת
אך צייד טוב יודע מתי להכניע את קורבנו :")
להורידו על ברכיו , לחוש את פרפורי גסיסתו
לראותו מתחנן על חייו ......
זהו הרגע המושלם
רגע בו אתה אלוהים , בורר
אוחז בחוט החיים ובשניה אחת גודע אותו באיבו
"אפשר לשנן וללמוד את תורת החיים
אך הבנת סודותיה והכרתן
לא מלכת שינון היא.
זוהי תורת חיים שיסודה
מהניסיון האישי העצמאי
מנסיון וחוכמת הצייד"
מוקדש לV
הגב חזרה הוסף לרשימת התעלמות הסטורית הודעות מחק
לפני 13 שנים. 4 בנובמבר 2010 בשעה 14:00
