צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

העולם הלבן

לכל השואלים כן אני דיסלקטי ודיסגרפי בכתיבה בלבד לכן שגיאות הכתיב
זה מה יש ולא אתנצל על כך
לפני 13 שנים. 2 בנובמבר 2010 בשעה 12:58

התקווה היא אם הגעגועים
השקרים והמעשים
בלעדיע הייתי מתייאש עם הכרתי במציאות
אלה שאז כאשר ראיתי את הדברים באור הנכון
נכנסה בי התקווה וגנבה את דעתי
כמו בספר שסופו ידוע ועדיין מקוים שאולי

התקווה היא מנגנון ההישרדות של יצר הקיום בפני השכל הישר
"יהיה בסדר" "לא יכול להיות יותר גרוע" "הזמן ירפא" וכולי
כנגד סכנת ההגיון מופעלת מיד המערכת המשומנת של
ההכשה העצמית
כמו סרט שרואים שוב ושוב ןלמרות הידיעה
מקוים שהפעם הגיבור לא ימות
הידוע לא ייאמן
והאמונה לא ידיעה
התקוה מגדילה לדעת את הלא ידוע
היא האמונה בלא ייאמן

the rain song - והיא טעם החיים (לדעתי)
לפני 13 שנים
האדון הלבן​(שולט) - וטעם האכזבה
לפני 13 שנים
הסחלב - בהתחלה חשבתי שכתבת על ההמנון... :)
אבל, נכון להיום, התקוה היא אחת התחושות שיושבות אצלי עמוק בבטן ובראש.
אבל זה לא לפה....
לפני 13 שנים
הרמאפרודיטה - יפה יפה
:)
לפני 13 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י