כמה ימים של שיחות בהודעות וההתעניינות העיקרית הייתה במערכת היחסים עם אבא.
לא ברור לאן הוא מנסה להגיע.. או שהוא בכלל מנסה לחוות אותי דרכו.
הוא מנסה מניפולציות זולות.. לומר לי שאבא רואה בי משהו זול. כמו חינם... אחת שמוכרת את עצמה בזול. וקורא לזה מתנה.
"את מתנה בשבילו". ואם לומר את האמת אני מייד מבינה למה הוא התכוון.. שאני מתנה בשביל אבא. בלי מחיר או משחקים. באמת.
אתה יודע שאני רואה את המשחק של אנגליה מול ארגנטינה..
וזה בגלל 8 שנים אחורה, כשנאלצתי לשנן ולדעת מי הנבחרות המובילות.. ומי השחקנים.. ומה המספר שלהם בחולצה. רצית אז שאני אקריין לך.. איזה סתימות. אני בכלל לא מיומנת בכדורגל.. או בלדבר כשכולם מקשיבים. כשאכפת לי מה מכל ציוץ וממה שתגיד עליי.
יש גול ואתה לא מרפה מלשאול אם אני יודעת מי הבקיע.. כשאני איתך בהתכתבות..
ואני לא מצליחה להבין מספיק מהר מה היה ומי הבקיע (ואיזו קבוצה כיוונה לאיזה שער).
4 ימים וזה יותר מדי בשביל שאנחנו לא נדבר.
וזה מדאיג אותי ללא סיבה.
והגמר מגיע ואתה כנראה קבעת איפה ועם מי. ולי זה נותן שוב תחושה שאני מתנה. כי אני לא אחפש אותך ולא אתלונן. לא אריב איתך בגלל שרק אני מתגעגעת. אני מחונכת ואני צועדת לידך. אני אחכה ואתה תבוא.
מחכה.
מחונכת.
מתגעגעת.