לפני 5 שנים. 1 באפריל 2019 בשעה 22:30
(אתה יושב בנינוחות על הספה ואני למרגלותיך - ברכיים ועקבים)
אתה חותר לאנשהו ושואל ושואל
אני מאבדת ריכוז כשאתה מתחיל לגעת בעצבים חשופים והמועקה מתחילה להצטבר. ''את מרגישה ריקנות? בגלל זה את מתנהגת ככה?" שאלה על שאלה והמשפטים המהדהדים שלך ואלה שאחכ מי יודע מה ישאר ממני.
סטירה מהרבדים העמוקים של הנפש ותחושה שמשהו הולך להשתנות. מה רע לחיות באופן שטחי ושלם? אבל השיחות עומק איתך הן בלתי נמנעות כחלק מאיך שאתה אוהב לראות אותי מולך - חשופה וכואבת.
''את מתאמצת מדי למצוא זוגיות'' ואני מסבירה לך שאני מתה מפחד מזוגיות כי עוד לא התגברתי על האובדנים מכל השנים עברו.
ואתה שבחרתי ובחרת בי - מרגש אותי
אוהבת אותך ומעריכה כל נשימה איתך
