My Sanctuary

אז לאחר כ30 שעות מניסוי הכלים,

ממתיחת הגבולות,

מעיבוד המאורעות המדהימים,

מוצג תיעוד דו"ח הרכוש: 

הבוקר שאחרי, או המשך היום כי סיימנו ממש לא מזמן. זה הרגע הכי קשה, להבין, לעכל, לנשום, וללטף את הסימנים, להבין פחות או יותר, יותר לכיוון פחות. מה הלך שם... 

קיבלתי אישור כניסה לפרטים לכן מעדכת, תודה ל- Painslut lover וkajira maze . לאחר תחנונים רבים, התרפסות, ליקוקים, נביחות, יללות וכל דרך כזו או אחרת לבקש אישור לפגוש זוג, קצת סוטים כמונו, קצת קינקיים יותר, סאדיסט יותר, כנועה יותר, ועוד הרבה אלמנטים, אביזרים, ניואנסים, מאתגרים ומעניינים במיוחד למוח שלי ושל אדוני.

נכנסתי לרכב בציפיה אין סופית, זו פעם ראשונה וקיוויתי שלא תהיה גם האחרונה. לחלוק פרטנרים לא הייתה מעולם הבעיה שלי, ופה אדבר אך ורק על עצמי. בתוך בעלת ניסיון דיי סביר בתחום, של מספר שנים לא קטן, החלפתי פרטנרים, החלפתי שחקנים ותרגילים במספרים גבוהים. אך את אדוני, האדון שלי, שאני מסורה אליו בכל נשמתי, שאני יכולה להסתכל לו בעיניים ולהרגיש את השקט מזדחל לנשמה השחורה שלי. האדון שבחר בי, למרות הכל, אותו מעולם לא נאלצתי או חשבתי על לחלוק או להחליף או בכלל להעמיד בסיטואציה שבה הקשר שלנו מוטל בספק. אדוני מזה עשור, נפרץ בו סכר הסקרנות, והסכמנו, לחקור מעמד חדש שלי ביחסים. אחת הפנטזיות שלי הייתה קאקהולד, אבל אני, לא הוא, אני און הולד. להוכיח לעצמי שבכל רגש עמוק ככל האפשר וככל הניתן, אני אהיה פה, אמתין לו, ורק לו, לנצח. 

חברנו לזוג מקסים, ממש משהו שלא יכולתי לדמיין אפילו לרגע, גורה, מקסימה, צעירה ממה שאי פעם הסכמתי אפילו למצמץ לעברו, מזכירה לי אותי, ברעמה הנפלאה של התלתלים (כן כן כבשה לשעבר), בחוצפה בעיניים, ברצון למסור את נשמתה, להתנסות ולנסות, למתוח את כל הגבולות. ולידה, ילד טוב, תמים, מבט שלעולם לא יסגיר את מה שעובר לו בראש, צחוק של תמימות אין סופית, חיוך עדין וקצת נבוך, אבל עם זאת, עומד זקוף, מוביל אותה מאחוריו בביטחון. כבר ידענו שאני אהיה הקשקשת של הערב, מחוסר נעימות אדוני נאלץ לשים בדרך אטמי אוניים וגם זה לא עבד. ועם זאת. מי היה מאמין, שבערב שבת, אתחנן לילדה מתוקה בת 19 שתשמור על שלושת השדים שלי, זרעי השטן שיצאו בהחלט ממני כדי ללכת להתהולל. 

נכנסנו ארבעתנו לחדר, הגורה ממולי נעמדה בפינה, מחכה להוראות, אני התיישבתי על ברכיי לצידי אדוני מייד לאחר שפתחתי לכולם בקבוק קורונה, לגורה יין, לעצמי מה שבא ברוך הבא והמתנתי. קישקשנו, צחקקנו, התחננתי, ביקשתי שיחרור. אדונה שלח אותה אליי, צמוד, לבחון את יכולת האיפוק שלי בעודי ממתינה לאישור אדוני. לאט לאט היין התחיל, הוודקה במקביל, ואני התחלתי לרייר. באותה שניה ששוחררתי נדלק הניצוץ.

דיברנו בשיחות על פורסד בי, יש לי אלמנטים מרובים של שליטה במוחי, בכוחי, ביכולתי, אבל בל נשכח כי אין בי מין הדומית המנוסה והמלקה, אני סך הכל גורה ששחררו 😉

רעדתי בציפיה, נזלתי מרצון, קיוויתי לצפות במבט האומלל מתחתיי כמה שיותר מהר. הרצועה ירדה ואני התאפקתי לא לקרוע ממנה את הבגדים, שבכלל לא שמתי לב איך הם נראים כי מה זה משנה, יותר מעניין מה יש מתחת. והתאפקתי ממש, היא נראתה קצת אומללה וזה הדליק לי את הרצון לנשוך ולטעום עד הסוף, להרגיש את הבשר נמעך תחת השיניים שלי, אבל אדוני הזהיר אותי. 

לא נושכים אורחים.

אז נשכתי בעדינות רק שתילל קצת. שאשמע אותה נאנחת. אני חובבת פטמות, נשיכות, ליקוקים, אני מכורה לאוראלי. מה נעשה, הכלבה הרטובה של אדוני אני. 

מפה לשם, כבר הכל התערבב והתערפל, תוך מספר משחקים קטן מעט הצלפות, נשיכות, טפיחות ישבן ואכילת כוס להנאתי הוחזרתי למקומי. גררתי אותה לאדוני, ללקק אותו יחד איתי. לבחון את הגבולות של עצמי, והקנאה הציפה. רציתי לנשוך אותה בכל שלב, ומצד שני להיות תחתיה כשהיא מענגת את אדוני ואני אותה. אבל אדוני העמיד אותי בפינה לצפות בה, לרייר מרחוק. כשהבין שזה לא נוגע מספיק בנקודה הרכה הוא הושיב אותי מילימטר ממנה. נוגעת, לא נוגעת, מבקשת, מתחננת, ממתינה, וצופה. הקנאה גירדה את כל המקומות הנכונים בי, ראיתי את הרעידות בירכיים, הקושי לשבת רגועה, מתפתלת, לא אזוקה, לא קשורה, רק בהמתנה. 

בשלב מסויים נשכתי, ליקקתי, קיבלתי אישור לחלוק, לנשק, רעדתי מרצון, מהצורך לעוד. כבר עלתה בי המחשבה לבקש שיזיין אותה מעליי. כשהלשון שלי נוגעת בשניהם.אבל אדון מכיר נפש כלבתו ולא הייתי עומדת בזה לפעם ראשונה. 

משם הדברים התחילו להתדרדר, אדוני החזיק אותי וריתק אותי במקומי, בעוד הגורה חופרת את האיזורים המדגדגים, המשגעים, המרטיטים והמרגיזים כאחד עם לשונה לפקודת אדונה ואני צורחת ומייללת. משלימה לאט לאט עם מקומי. מקבלת בהכנעה את כאב של רגלו על פרצופי, עם הנעליים, על הידיים, על הרגליים, על כולי. 

משם התחלתי להתערפל, והאימפקט הגיע, לא הגיע, המחשבות נמחקו והיה רק צורך, חייתי, לטרוף אותה, לספוג, לקבל, גם כשנאמר שם לא, וברחתי, והתפתלתי, והשדה יצאה מהבפנים, המבט בעיניים הזדגג, והכל נהיה מטושטש, הגבולות התערפלו, התחשמלו, נחבטו, נצרבו, ולעניינינו. 

דוח שמאי: 

ישבן סגול - יש

פסי סימון ואיתות משני צידי הירך - יש

שריטות לאורכה ולרוחבה של הרכוש - יש

פסי הכוונה וסימון לצידי סגילות הישבן - יש

היכולת לשבת - אין

היכולת לשים חזיה - אין

צריבה בפטמות - יש

כוס נפוח וצורב - יש

נוזלים? לא בטוח שנשאר משהו ממה שנסחט, בבדיקת השמאי. 

הגבולות בהחלט נדחקו. עוד קצת. 

תודה אדוני.

תודה אדונה.

תודה גורה. 

תודה לכל המשתתפים 😍 

Painslut lover, Kajira Maze, oron. היה מדהים. 

יש תחושה של מיעוט דינוזאורים בכלוב, 

אבל מי מגדיר מי הם? מה לדעתכם הבגדרה לדינוזאור בבדס"מ? כמות שנים? כמות פרקטיקות? ידע מסויים? גישה? 

ספרו לי אני סקרנית!

מישהי שרוצה טרמפ מבאר שבע לתל אביב ממש עכשיו? יש לי שעתיים נסיעה לבד 🥺

כל בעלי הבולבול נשיים או לבושים ככל שתהיו, שם למטה צריך להיות משהו אחר

למען הסר ספק אין מדובר בישבני שלי

כל פיסת גוף, מחשבה, או חלק שמחובר אליי

שייך אך ורק לאדוני, בעלי,

לטיפולו, החלטתו, שימושו, סיפוקו, תפעולו

וכל דבר בו ירצה, ירגיש או יחליט האדון.

סתם תחת. כי הוא יפה והוא שלי. 

מתלבטת במה להתחיל, אני חושבת שנתחיל בפריקה עמוקה. אנחנו בהפשרה אחרי חגים, הגענו לדרופ הסופי, הרגע הזה שכל האינטנסיביות של לגדל שלושה ילדים קטנטנים, עם אדוני, דיי לבד, ללא עורף משפחתי נוחת עליי. אותו רגע שמזכיר לי תמיד כמה הייתי כלבלב עזוב ובודד כשאדוני מצא אותי באשפתות. איך הוא לקח אותי אליו, והמשפחה המזרחית שלו חיבקה אותי בחום ואהבה. ואמא שלו קראה לי בת למרות שלא יכולתי אפילו להכיל את כמות החום הזאת מרוב ריקנות. ואבא שלו היה יושב איתי שעות ומקשקש על העבר, על חוויות מימים רחוקים.

קצרה היריעה מלהודות לאדוני על כך, אבל לא לשם כך אני פה. אני פה להוציא את הדרופ. תמיד אחרי החגים, אחרי שהייתי בכאוס מוחלט, בקושי אין סופי, יש יומיים של פריחה רצינית, של רצון לתשוקה חיבה אהבה, התעללות, אימפקטים מרובים והמון שירות לאדוני, כדי להרגיש מלא תוחלת. ואז מגיע הסוויצ' הקטן בנפש. והשדה, מרימה את ראשה ומזכירה לי כמה אני מקנאה, כמה אני מרגישה לבד, חסרת ערך, חסרת תועלת. בשנים האחרונות אדוני מעמיד אותי כל פעם מול המאה של עצמי כדי להסתכל לשדה בעיניים, לחבק אותה ולתת לה לפרוק את כל הכעסים שהיא חייבת להוציא כדי לברוח חזרה לחור השחור שבו היא מתקיימת. אבל אתמול, לא הצלחתי להסתכל לה בעיניים, הגוף שלי רעד, הנשימה הפכה שטחית, נהיה לי נימולים בפנים והרגשתי שאני מתפוצצת, מתפוצצת מטיפונת של מגע, מבט, אתגר. ככה זה כשיש עומס על כל הקולטנים. הם לא מצליחים להתמודד עם הטיפה הכי קטנה של חיבה או משהו חיובי.

אדוני תמיד מזכיר לי שלכל היי יש דרופ, כל היי של אחרי סשן, כל תקופה פורחת כמו עכשיו שאני מצליחה למצוא את מקומי כל ערב בין רגליו בשקט ובכניעות, לכל זה הוא חרד שיגיע הסוף. ואחזור למרה השחורה שאני טובעת בה אחת לכמה תקופות. אבל אנחנו בעבודה, אינטנסיבית לשינוי תודעה, עבודה עמוקה להוציא את המרה השחורה, אל מול המראה השחורה, שתראה לי איך לנפץ אותה. הרצון העמוק שלי לשהות בנאדו, להמתין לאדוני, להסתכל לרצפה ולבחון את עצמי והרצונות שלי, הוא לא רק רצון, הוא צורך, לזמן שקט הנכפה עליי למרות כל הצורך שלי להתרוצץ ממקום למקום. פשוט לעצור, להרגיש את הזמן עוצר יחד איתי וממתין, ממתין להשלמה, לרגיעה, מעין מדיטציה של כלבה. ניקוי כל אמצעי השליטה העצמית שיש בתוכי, איפוס, כיוונון מחדש והשלמה. שהתקופה הזאת של אחרי החגים היא רק תקופה. והלבד הזה שאני מרגישה, הריקנות, הVOID שיש בתוכי, זה לא אמיתי, זאת רק אני מחפשת לאן לשקוע הפעם כדי להציף את ההתמכרויות חזרה, את הרצון להטביע את עצמי באלכוהול, בעישון (מה שלא קרה כבר שנים), הרצון למחוק את עצמי שוב ולהגיע לתחתית ממקום שחור. במקום להגיע לתחתית שלי, למקום, לשמיכה, לרצפה, מהמקום הנכון של אדוני. מהמקום של שירותו, סיפוקו, מענה לכל צרכיו.

תודה אדוני, המבין נפש כלבתך,

המקבל את הזימה והאימה,

העוטף ומחבק גם כשאין אותי,

תודה אדוני,

שבחרת בי,

לקרוא לך,

אדוני

אני ישנה, הגורה הקטנה לידי, התחלקנו מתישהו בלילה בין הילדים...

אני מרגישה ליטוף נוגע בי, השעה רבע לשש הוא לוחש. ואני מתחילה לפקוח את העיניים. בקושי התעוררתי ואני מרגישה את הירכיים שלו מטפסות עליי ומצמידות את גופי חזק למיטה. החמימות מתחילה לזרום בי למטה, אני פותחת את הפה ואדוני לוקח את החור שלו.

מזיין את הגרון שלי תוך כדי שהוא יושב עליי, מידי פעם מאפשר לי נשימה חטופה וממשיך, אני משתדלת לא לזוז ולא לעשות רעש כדי חלילה לא להעיר את כל פרעושי הבית. 

והגרון נפתח ומחכה לזרם החם שחונק אותו היטב וזורם ישירות לקיבה.

תודה על בוקר טוב אדוני.

אדוני המדהים לקח אותי בבוקר לטיול, נכנסו לצימרון, בהתאם לחוקי הבית כל עוד אין ילדים או צופים אין אישור לבגדים. התפשטתי שתינו כוס יין היה מקסים, קישקשנו קצת, אספתי את השיער והתחלנו. התקדמנו לסשן אימפקט מהמם תרתי משמע, שכלל פאדל, פלוגר, מלא ידיים ומעט קיין קצר מידיי (פיזית) לטעמי אך אדוני ישודרג בקרוב.

אדוני השקיע בקשירה איכותית שווידאה שלא אזוז לשם מקום היות ואני נוטה לגונן על עצמי או לשפשף את השריפה מההצלפות. קצת חולת תלונות אנוכי...

הוא החליט שמצב גופה זה המצב האידיאלי היות ואני נוזלת למרחקים, מיקמנו כרית תחת התחת כדי להגביה את העניינים ולספוח נוזלים שנטפו לכל אבר. דאגנו לכיסוי עיניים להעמקת התחושתיות ומוזיקה מחרמנת ברקע. בקשה ייחודית שלי לאחרונה. תודה אדוני על הסכמה לבקשה שלי.

אדוני התחיל בחימום ידיים, טפיחות קלות וקשות כאחד, יחד עם נשיקות וליקוקים תוך כדי על מנת לבלבל את תחושה בין כאב לעונג וליצור קו דק של בלבול ותהיה מה יבוא קודם. הוא המשיך לפאדל הנחמד, לא יעיל במיוחד אני חושבת שנשקיע בעץ קצת יותר כבד בקרוב.. החטיף לי היטב, דאג שאילל את נשמתי. בין לבין ישב עליי, דרך לי על הפנים תוך כדי חימום ירך אחורית וישבנים. בין לבין הוא נישק את הנקודה החמה והטעימה של הדגדגן ואני ייללתי בעונג עילאי. בהמשך שיחקנו גם עם הפלוגר על כל הגוף כמעט (הימנעות מהצלקת היות והיא לא בהחלמה מלאה וזה כאב בל יתואר כמו גוף שנפרד לשניים)

מידיי פעם הוא השקה אותי, במים, ביין, ברוק, מי יודע כבר מה היה שם... דאגתי להוקיר תודה בכל מה שהצלחתי ללקק בשמחה. 

היות ואני מתערפלת מכאב והנאה באופן דיי קבוע אדוני דואג היטב להחזיר אותי למציאות על ידיי הורדת הכיסוי "תפקחי עיניים וחסר לך שהלשון נוגעת בזין" ואני מיללת היטב. בשלב מסויים הוא תהה אם אני מייללת כדי להדליק אותו יותר. מה שכמובן הדליק והוא כיפכף את התחת שלי בעוצמות חזקות אפילו יותר. על מנת שאוכל לספוק את הנושא ליקקתי היטב תוך כדי את כף רגלו והקפשתי למצוץ אצבע, אצבע עד שהתקצה והכניס את הזין המדהים שלו לגרון שלי.

אחר כך הידיים שוחררו ונשארתי אזוקת רגליים התרוממתי עם הידיים והחזקתי בדוגי פרוש ופתוח לפניו. הוא מילא את כולי, אין לי מושג בדיוק בכל שלב מה היה בתוכי, בין לבין זיין אותי כשפלאג בתוכי ודאג שאזיין לעצמי את הגרון על דילדו זכוכית כואב במיוחד. כשנמאס לו הוא השתמש במג'יק וונד וחירפן לי את הדגדגן עד לגמירה ביללות עוצמתיות במיוחד. משם הוא חזר וזיין אותי שוב ופה התפנית

הוא גמר לתוך כוס היין שלי ושתיתי לפקודתו הכל. משם הוא שלח אותי להשתין כי אני חייבת אחרי תמיד ... ואז גרר אותי למקלחת, פקד עליי על הברכיים וקילח עם השתן שלו, ניגב טיפה על הלשון בתור טעימה וקבע 

מסומנת מסומנת מסומנת 

משם למקלחת בג'קוזי בחוץ, הרגשתי כמו כלב שמשפריצים עליו עם צינור עד שמילאנו אותו, הוא דאג להביע בעלות גם שם ולבחון את הגמישות החדשה אחרי הניתוח.. 

ומשם אחרי שנחנו היטב, הוא קבע שהתחת שלי לא ניתן לסימון, רמת הכאב לסימון היא קצת מעבר ליכולות הספיגה שלי למרות שאני בטוחה שנצליח! התחת שלי יושב לו כרגע ומרגיש מנומל וצורב ביחד עם הירך 😄 זהו, אפשר לישון טוב הלילה סוף סוף