חודשים, חודשים שאני משוועת ומחכה לך, אדוני שתחזור אליי.
נכון באופי הטבעי שלי אני שולטת, מלכת האם, מנהלת הבית, הצוות, החיים, העבודה, אני תמיד חייבת להיות עם היד על העליונה והשתלטתי על החיים שלי.
דיכאתי אותך ואת השולט שבך, דיכאתי את הזוגיות שלנו, היא פרחה, הבאנו ילדים, אנחנו חיים בתוך עולם מקסים אבל הזוגיות הזאת, נפלאה ומדהימה ככל שתהיה היא לא הזוגיות שהייתה לנו. שדיברתי לא יפה וקיבלתי סטירה ובאותו רגע הניצוצות בעיניים הבריקו. הזוגיות הזאת התחלפה בזוגיות רגילה, משעממת ונילית וחסרת תשוקה.
אני שסוגדת לזין העבה שלך כבר בקושי מכילה אותו, עברנו מכשולים, קשיים אתגרים, ולא ניסנו להחלים.. עד עכשיו.
ממש לאחרונה, תפסת אותי במטבח, החזקת אותי מהשיער וזיינת לי את הגרון, פתחת לי את הושט, עד שירדו לי דמעות, וגמרת.
ואז התנצלת, על מה התנצלת? על זה שזיינת את אשתך כמו שהיא אוהבת? מי היה מאמין שהמלכה האם חייבת זין בגרון כדי להרגיש שלמה, להרגיש מלאה ונינוחה. בלי הכאב ששורף לי בעדינות בגרון אני מרגישה חסרה. רעבה. זקוקה.
אל תתנצל, תזיין, תזיין לי את הגרון שוב ושוב, אפילו עד שאהיה צרודה, שאשתה תה בבוקר במקום קפה, שהשפתיים יתנפחו ויאדימו בתשוקה אלייך.
אז למרות הקשיים אנחנו משקמים,
זיינת אותי ממש עכשיו, התחננתי לזין שלך בגרון, וחדרת אותו עמוק, ממש דקה לפני שאני יוצאת לשבת לבירה עם חברה, זיינת לי את הגרון, ואז את הכוס, הכוס שלך, שזקוק לזין שלך שימלא אותו. מילאת אותי בך, בנוזל הסמיך והחמים שלך, ניגבנו בקטנה וטמרת לי מה שנשאר שינזל, תלכי מלוכלכת, והתחלתי להרטיב שוב, מהאדון שלי שחוזר אליי. שתופס אותי בצמה, בקוקו רסרית שלי שנותן לי מראה של גבירה קשוחה, ומזיין לי את הגרון כדי להזכיר לי מי אני מבפנים. על מי אני לעולם לא אוכל לעבוד.
ועכשיו עם הילדים, האפרוחים הקטנים זה הרבה יותר קשה לשקם את היחסים. אני זקוקה להצלפות שלך, לסטירות שלך, שתזיין אותי שאצרח. אבל זה כבר לא ספונטני, זה צריך להיות מתואם, ממש כמו דייט כשהסבתא שומרת על הנכדים, ממש שיעמומים, וזה מוריד מההתלהבות. אבל נמצא איך לגשר, איך למלא את החסר, את הגרון שמשווע להרגיש מלא בתדירות קצת קצת יותר גבוהה.
ואת כל זה אני כותבת ממש לידך, כשאנחנו שנינו זוג נשוי, משעמם ובנאלי שקועים במסכים. אחד ליד השניה, מולנו האפרוחים הקטנים שלנו ישנים בלולים שלהם, ואני מחכה וממתינה שהחברה תגיע כדי להכניס קצת אקשן, ללכת מלוכלכת, פעם ראשונה בחיים שלי, שלא ניגבתי והתקלחתי מיד אחרי, ששמרתי אותך עליי. ומחכה כבר לחזור קצת שיכורה, הרבה חמימה, ולבלוע אותך שוב. עמוק לבפנים.
ולהרגיש כמה אני אוהבת אותך בכל מילימטר שנכנס לי לגרון. בכל טיפת כאב קטנה שמפלחת לי אותו.