לפני 3 שבועות. יום ראשון, 11 בינואר 2026 בשעה 5:06
נעוץ
יש בי צורך להמשיך לכתוב את כל החוויות שעברתי.
הרבה פה מכירים אבל לא מבינים,
רוב הפרסומים שלא על הזוגיות עם אדוני, הם אלימים, בתת המחשבה, הם קשים, הם חוויות שעיצבו את רוחה של ילדה קטנה, גורה, פצועה.
רובם היו סשנים נפלאים שהיו נחשקים ורצויים אם רק היו בגיל הסכמה, בגיל הבנה, בלי מסכת השידול הרגשי, הכאב הנפשי שעבר ועלה אחרי שנים של הבנה.
מי ידע,
מי הבין שהייתי רק ילדה?
רכה. פגועה.
לא הרבה הבינו.
לא הרבה יבינו.
גם מי שיקרא.
לא בטוח שלעולם ידע.

