לאחר שנים שביליתי בכלוב.
גדלתי התפתחתי הכרתי נשמתי וחשתי כל מה שיכולתי להעלות על דעתי מהכלוב.
לאחר שוטטות בצ'אטים,
לאחר צפיה באלבומים,
לא קריאת בלוגים
וקריאת סיפורים מהמגזין
לאחר היכרות עם מאות אנשים מדהימים ומעניינים
לאחר פתיחת בלוג משלי,
עמוד משלי בפעם המליון...
לאחר החלפת ניקים שונים ומגוונים
לאחר כל מה שנעשה בכלוב.
החלטתי לפרוש..
פרישה דרמטית שכזאת
בדומה לכניסה הדרמטית שנכנסתי לכאן....
נכנסתי כנשלטת צעירה מאוד, בגיל שאין לפרסם פה. סטרייטית לגמריי.
ויצאתי מתחלפת בגיל המורשה, דו מינית ומפותחת בתחומים שונים...
גדלתי על הכלוב, זה קצת עצוב לפרוש מפה ועוד לכתוב פוסט שלם על זה,
פוסט מהלב החוצה, פוסט דרמתי .
אני בהחלט אתגעגע לאתר ולאנשים, אבל דיי, כמה נערה מתבגרת יכלה להיות פה?
היום כבר עברתי את הגיל, אך עדיין קיימים חסכים של גיל ההתבגרות,
התנסויות ראשונות, גישושים ומישושים אחר הזהות המינית שלי
אהבות ראשונות נשיקות ראשונות החבר הראשון ועוד.
אז יצאתי מהקן של אמא ואבא, ופרחתי והתנסיתי מבעוד מועד
עוד לפני הגיל שצריך לפרוח ולהתנסות מחוץ לקן...
אז אני חוזרת הבייתה להשלים את הקוצי מוצי של אמא ואבא.
ואומרת שלום לכלוב, שלום לבלוג שלי, שלום לאנשים, ושלום להיכרויות שעוד לא הכרתי פה...
אוליי
במועדים מאוחרים יותר, עוד אחזור...
להית'
לפני 13 שנים. יום שבת, 28 באפריל 2012 בשעה 10:15