כולם רוצים להכיר ולדעת, אין ילד שהוא לא סקרן מטבעו. ילדים תמיד רוצים לחקור וללמוד ולדעת כמה שיותר מהמעט שהעולם יכול להציע לגילם, כי עם הגיל מתפתחים ונחשפים ליותר ויותר מידע. עם הזמן ניתן להיחשף ליותר תכנים שיש בעולם, אנחנו אף פעם לא מפסיקים ללמוד. אבל אין חכם כבעל ניסיון וניסיון רוכשים עם הזמן. לא האמנתי לזה שצריך זמן כדי להתחשל ולהכיר. לא האמנתי שצריך להתאפק ולאכול את העוגה ביס אחרי ביס כדי שלא יהיה כאב בטן, ניסיתי לאכול את העוגה של העולם בביס אחד גדול ולבלוע. זה נתקע בגרון. הייתי ילדה כשהפעם הראשונה שלי קרתה, אני קוראת לזה קרתה, אבל בפועל זאת לא הייתה תקרית...
הלכתי ברצון להכיר, לראות ולחוות עולם; עולם חדש ולא מוכר, עולם שהרבה מבני ובנות גילי לא הכירו ורק מידיי פעם בכמה שיעורים בודדים בשנה דיברו עליו. הם קראו לשיעורים האלה מודעות, הצלה, שיעורים שנועדו על מנת לחנך לטובה ולהכיר לילדים הצעירים כמונו עולם שבו הכול קורה נכון ולא בניצול או בכעס, לא בהפרש גילאים מוגזם ורק בהסכמה. עולם שבו הכל מוגן ויש אמצעים היכולים להגן עלינו מפני מחלות, תקריות בלתי צפויות ואפילו רגשות שניתן לתקן. אז חשבתי שהסכמתי חשבתי שאני יודעת מה זה הסכמה. חשבתי שאני מוגנת וגם אם לא, אז יש לעולם איך לתקן אותי. כי לכול בעיה בעולם הפשוט והמדהים הזה יש פתרון.