לפני 7 שנים. 9 באוקטובר 2017 בשעה 11:29
חוזר. וכל פעם שאני מתכווצת ומנסה להתנער ממנו יש מי שאומר, כמה חשוב הגשם, וכמה צריך אותו.
אני אוהבת גשם, אוהבת את הריח שלו, את הנקי, הצבעים העזים שהוא מותיר מאחוריו.
אני לא אוהבת שקר לי.
אני לא אוהבת את האפור הזה שמכווץ אותי פנימה וגורם לי לשקוע.
המאבק הזה, כל חורף, לצוף. מתיש אותי.
אז ברגע של חיוך אני אומרת שאם אפשר לסדר שירד גשם אבל בלי עננים, שירד המווון גשם אבל בלי שיהיה קר.
וברגע של רצינות אני אומרת ששוב רוצה לשקוע
