לפני 13 שנים. 23 באוגוסט 2011 בשעה 12:29
חבלי ילדות קושרים אותי . משאירים אותי נטוע באותה קונספציה ישנה.
ואתה בוחר לא להראות וכל זה בכדי לא להקשות.
אני לא זוכר את הרגע הספציפי בו התחילו הרוך והתום לנזול החוצה ולהשאיר את כל החלל לאפלה שרק גדלה.
כשהאש בוערת מולי ומחכה שאנשוף ואכבה אותה , אני עוצם את עיניי, חושב על משאלה ונזכר
משאלות הן לילדים.
