לפני 13 שנים. 10 בספטמבר 2011 בשעה 8:45
כשאתה לבד
רק כשאתה לבד , מסתבר , אתה מתחיל להכיר בכוחה הבלתי מתפשר של ההתחפרות.
החול נהיה סמיך יותר , מוצק יותר , עם כל תנועת יד.
עם כל סנטימטר שנמדד כשאתה מתקרב ללב האדמה ,
אתה נאבק על כל חלקיק אוויר , נאבק על עצמך.
ובימים רגילים
אתה מזפזפ בין חלקיקי מציאות והוויה , לבין חלקיקי שקרים ואשליה
טובע בתוך כוס שיכר
או בין רגליה של אישה
וכשהמוסיקה מתעצמת, אתה מתהלך באיטיות אל תוך הלילה
כאילו זו ההליכה האחרונה
ואותו ירח , שבעבר האיר בהבנה
נראה כאילו הוא בורח מאותה יישות זרה