נשאלתי ושאלתי את עצמי .. איך אני מגדירה את עצמי.. נשלטת? מהי נשלטת?
אני גם שואלת את עצמי מהו שולט עבורי... בעצם השאלה שתמיד שאלתי את עצמי איך את מבינה את כל מה שהולך כאן .. ומה הדבר הנכון לך...
באמת שנכנסתי לכאן מסקרנות.. לא סקרנות של ילד... סקרנות של רצון ללמוד רצון לחוות, אבל , כשאני רושמת לחוות, אני לא מתכוונת לסשנים ולצבירת ניסיון מעשי.. אני לא רוצה להתקבל לעבודה כנשלטת.. 😄
אני רוצה באמת לאהוב את השולט שלי את הגבר שלי כי רק ככה הוא יכול להקרא שולט בשבילי .. שולט בי, גבר שיכול לגרום לי להתמסר באופן טוטאלי , באופן עיוור רק כי זה מה שהוא אומר
אז אני קוראת כאן בכל מיני פורומים ובלוגים איך הן נשלטות .. איך הוא כל עולמן .. אבל הוא לא כל עולמי.. הוא שלה.. אז איך אני אמורה להבין...
ונפל לי האסימון ברעש רב.. נשלטת.. היא נשלטת טבעית, היא לא מתדיינת עם מי שהיא רוצה להיות שייכת לו .. היא פשוט מבצעת ללא עוררין את מה שהוא מבקש ממנה... הבחירה בידה , הרשות נתונה ... אבל היא צריכה להחליט אם היא נשלטת כמו שהיא טוענת שהיא ..
כי היא טוענת שהיא רוצה להיות 100% נתונה לרשותו .. וידוע שלא המדרש הוא העיקר , אלא, המעשה!
היא נמצאת בין הפטיש לסדן , שם הוא שם אותה.. תחליטי, את נשלטת? את מתמסרת.. את טוטאלית ? את מבינה את זה שזו לא את אלא רק אני?
והיא בטח מבינה... קשה לה להודות לא קשה לה לבצע...
היא כלבה היא נשלטת...
היא שייכת היא רוצה חינוך... וכמה שיותר אוסטרי.. מחנך אוסטרי:)
[מהו בלוג?.. שאלה מאוד מהותית, קרדינאלית של ממש..:) ת'אמת? אין לי שמץ..
כשאני קוראת משהו שמזיז לי רגש כל שהוא.. אם אני מחייכת, או סתם צביטה בלב..או מתגרה, אתן לייק , כדי שידע אותו אדם שכתב (גם אשה:)) שהיה לי כייף, טוב, מצחיק, עצוב לקרוא.. קל וחומר אם אני מגיבה..
למה אני כותבת את זה ? (אתכם הסליחה) כי נקעה נפשי ממבקרים ספרותיים (שבאופן מצחיק , רושמים פוסט ביקורתי ) שחושבים שמישהו מבקש מהם רשות או ביקורת בונה לכתוב משהו (אין בעיה עם ביקורת) .. it's a free country baby :):) לא רוצים לקרוא , איקס קטן והלאה..:) זה לא שבגלל שאתם תכתבו ביקורת בונה או לא , מישהו באמת יפסיק לכתוב:)
הפלטפורמה הזו נועדה להקלדה .. איש איש כטוב בעינו כל עוד אין פגיעה:)
הבלוג שלי .. הוא סוג של יומן אישי פתוח לעיני כל , כן, יומן כזה שהיינו כותבים פעם, טרום עידן הרשתות החברתיות והאינטרנט בכלל. אז אני כותבת מה שבא לי ולא הרבה.. אין בו הרבה מלל , יש בו הרבה מוסיקה
כי מוסיקה מבטאת אצלי הכל. כל שיר שהעלתי לי בבלוג, לי העליתיהו:) ואם מישהו אהב על הדרך סבבה בכייף:) השירים מבטאים אצלי תחושות, ריחות, זמנים, כאבים ,אהבות, דמעות .. כל מה שאפשר.
אנשים שלא אוהבים מוסיקה, כל סוג של מוסיקה ישעממו אותי , כזו אני .. כל סוג ,מזרחי, לטיני, ארץ ישראלי, דיסקו , פופ , טכנו ..( רק לא בלוז למינו ליאונרד כהן וסיימון אנד גארפונקל:) ככה, הם מלנכוליים מדי לטעמי) שירים חסידיים..
הלויים זמרו בבית המקדש כי אי אפשר לנשמה בלי מוסיקה ..
וכשאני לא יכולה מטעמים מסויימים לשמוע מוסיקה אני כמו לביאה בכלא...
מי שמכיר אותי יודע שישנו חרק אחד שאני אוהבת.. "חיפושית פרת משה רבינו".. זה בא יחד עם נוף של מושב בשפלה, רעש מחריד של מטוסי קרב שמפלחים את השמים, אב שנמצא כל פעם בגבול אחר ..ואחי ואני משתוללים בגיגית של מים ואחר כך מקבלים שלפוחיות בגלל השמש שצרבה אותנו.. אז היו מורחים "גיל" להרגיע את הצריבה".. ואני אמשיך לטעון פעם היתה כאן מוסיקה מעולה עם מילים טובות.. השיר הזה הוא גאוני בעיני וכמובן שישנה סיבה שהוא מועלה 😄
כשהיינו קטנים , לא היו מזגנים בביתי.. היו לנו מאווררים , ונטילטורים בלעז:)
כיום, אי אפשר לתאר חיים בחום הזה שבארצנו , ללא מיזוג , בבית , ברכב, בעבודה ואפילו במקום שאני נמצאת בו לאחרונה.. גם שם ממוזג ומאוד.
והיום מיד כשהתעוררתי, חברת החשמל היקרה החליטה ליזום הפסקת חשמל..
להתעורר לחום הזה ללחות הזו , פיכסה
וכשחזר לו החשמל והדלקתי תמחשב ונכנסתי לפייס בוק .. ראיתי שמישהו שם את התמונה הזו ..
