אממ.. העבירו לי סיפורון מתוק על האדם , יצרו ועל איך הוא מתאפק וגובר על יצרו או שלא 😄
אדם הביא את אהובתו המתה לקוסם בהר, וביקש ממנו להחיות אותה הקוסם אמר לו - כן, אבל רק בתנאי שתעמוד בתנאי
מה התנאי, הוא שאקח אותך למעבה האדמה, שם אעשה טקס סודי ואחייה אותה
אתה חייב להיות שם, אבל אסור לך לראות אותה כל הדרך עד שנצא לשמש
הוא הסכים, והקוסם לקח אותו, עם אהובתו המתה למעבה האדמה , הוא אמר לו להיות עם הגב לקוסם ולאהובה המתה ואז הגבר שמע כל מיני לחשים, שמע קולות נפץ, הריח חומרים מוזרים, שמע קולות שצמררו את עורו.... הוא שמע את הקוסם אומר לאהובתו המתה"קומי!" והוא שמע משהו זז. משהו מתרומם. ושקט מוחלט והקוסם אמר לו - תתחיל ללכת הגבר התחיל בשביל הארוך שהוליך מבטן האדמה
והם הלכו במשך שעות, הגבר, הקוסם, והאישה המתה, בשתיקה מוחלטת והגבר מת להסתובב, אבל זוכר את ההתנייה החמורה וכשהם ראו את אור השמש מרחוק, הוא לא התאפק והציץ לשנייה, לראות את האהובה שאליה התגעגע כל כך הרבה זמן כשמבטו נגע בה, היא התמוטטה ומתה הפעם לתמיד
אצלנו אומרים.."איזהו הגיבור ? הכובש את יצרו"..:) אם היה כובש , היה לו אותה לתמיד! .. לא חבל?:)
ואני התאפקתי וכבשתי , אפרופו, שמעתי את אחד המועמדים לבחירות בארה"ב כשהוא מנגח את אובמה אומר ככה ".. אולי עשו אותי בלילה, אבל לא אתמול בלילה:)
אותי בטח שלא עשו אתמול בלילה:)
אני חייבת לשים עוד שיר של הבונבונים הללו.. נכון, חפרתי איתם.. אבל המילים שלהם כל כך.. מהקרביים ,לי, הם מה זה עושים את זה..:)
"..טיילתי על שפת הנחל וראיתי שאת מאוד בודדה
היית ישנה, וראיתי שגדל לך פרח מקצה החזה שלך
החזה שלך שעשוי מהתהילה, הלכתי ישר לכיוונך
ובאופן הזה נכנסת לי לזכרון
את הפשטת אותי בעינייך ואני הפשטתי אותך מבגדייך
היונות הצולעות הפסיקו לצלוע, את עמדת לפרוש כנפיים
ואני סגרתי את הפה
את היית פרח ללא בגדים ואני החום שמלביש אותך
הבושם שלך הוא הרעל שמזהם את האוויר שבשיערך
שחותך לי את יכולת הדיבור, אפילו את יכולת ההבנה
כי זה הסם שחוזר לראש המטורף שלי
אח"כ נרדמתי במיטה יותר קשה מסלע חולם על איך שהלכת ממני, חולם על עוד שמצפה לי
השמש נעשית אדומה כי הלילה יורד
הצפורים מגיעות העצים עייפים העלים התעייפו מלסבול את החורף
ואני ממשיך כאן לצידך עד שהרוח תקח אותי
השמיים אבלים, מתכסים בעננים אולי כי הם מקנאים כי הלילה יש לי אותך
כמה שהם נעשים כהים , אוספים קרשים למדורת הרגשות שלנו
שורף כשאני בקרבתך..
לפני 12 שנים. 1 בפברואר 2012 בשעה 11:40