פוסט של תובנות, בשום אופן לא מלאנכולי...:):)
קצת מעולמי,
לאחר מתן תורה, כשהקב"ה החל לתת את החוקים לבני ישראל במדבר, אחד החוקים היה לגבי מי יכול לחוג את חג הפסח..כלומר באילו תנאים, ויוצא שכל מי שהיה בגדר "טמא למת"היה אסור לו להקריב את קרבן הפסח..
באה קבוצה קטנה של "טמאים למת" ושאלו את משה רבינו למה לא נוכל להקריב קרבן.. בלשונם .."למה נגרע?.."... ומשה שאינו יודע את התשובה פונה לקב"ה.. והקב"ה נותן את "הפסח השני".. היינו יד' אייר, חודש לאחר הפסח,
הקב"ה נותן צ'אנס נוסף.. למי שלא יכל קודם.. מה אנו למדים מזה? שלכל אדם, מגיעה הזדמנות נוספת.. לתקן דרכים (אני לא מדברת על חזרה בתשובה..) אלא על זיכוך תיקון של מצב מסויים..
הקב"ה הינו ארך אפיים, הוא נתן לנו את יום הכיפורים פעם בשנה- כי הוא שברא אותנו יודע, שאנחנו בני אדם עם יצר רע מנעורינו.. ולכן מועדים לפורענות:) ... ויש את היום הזה לתיקון מידות, בעיקר בין אדם לחברו עוד לפני "המקום".. אבל.. זה לא אומר שאפשר לחטוא שוב ושוב.. שהרי יש את " אחטא ואשוב, אין המקום מכפר..".. הכוונה שעלינו ללמוד מטעויותינו , לכפר עליהם ולתקן מידות..
בעיקר להיות טובים איש לרעהו..
אממ אני בחופש היום.. ומעונן.. ובא לי על הים ביום שכזה.. גלים חזקים שמתנפצים.. עושים לי טוב בעיניים ומשם לנשמה.. שהרי העיניים הינן הראי של הנשמה:)
השיר מעט עצוב.. אבל יפה לטעמי.. אולי כשאחזור אתניע .. אגביר את הקצב:)
[/url]
לפני 12 שנים. 7 בפברואר 2012 בשעה 9:09