הוא היה איש קשה, מאוד קשה ומופנם כנראה שבפנים היה לו לב רך.. אבל מהמורות החיים הובילו אותי למקום זר, למקום שלא רצה להיות בו, מארץ קפואה קרה מלאה במים, לארץ הקודש .. זבת חלב ודבש. להגיע מארץ קפואה לארץ הדבש שלנו באמצע אוגוסט לנמל חיפה.. הוא היה בשוק , הוא לא היה בטוח שהגיע לארץ הקודש .. שמע שפה ערבית.. משם החל המרמור, הבגרות המיידית, ההבנה שהחיים כבר לא פקניק .. ה"דרוגריה" של המשפחה כבר לא תפרנס אותו הוא כבר לא יוכל ללכת ל"רסטאורנט" המקומי ולהזמין את כולם ל"שפריץ".. (צריך למצוא רומנים לשאול מהו שפריץ":):)
נשא אשה לא מארץ מולדתו.. אוי כמה חוסר קומונוקציה שזה גרם:) הביא ילדים לעולם, לחם במלחמות ועבד.. אהב להיות במלחמות , במילואים שם ידע את הנפש החופשיה שלו שוב (משום מה) כשהיה עובד ובכלל שמע מלא מוסיקה.. המון מוסיקה .. ממנו ירשו ילדיו לפחות את המוסיקה (מעט מאוד דברים קיבלו ממנו, אם בכלל.. אבל מה שקיבלו היה לחוק לחמם)
זכור לילדיו יום אחד מסוים שהוא חזר עם "קלטת " שקנה באחת החנויות בדיזינגוף.. בואו, והילדים משתוממים למראה החיבה המופגנת הכה חד פעמית.. בואו, תשמעו להקה טובה.. בואו תשמעו מהי מוסיקה אמיתית!
חודש תמוז , ידוע כחודש קשה..
בחודש הזה הוא נקרא למעלה לבורא עולם..
וזו הלהקה שהוא אהב הכי הרבה
}{
[/url]
לפני 12 שנים. 2 ביולי 2012 בשעה 12:28