"אין עוד מלבדו"...:)

כשהייתי קטנה, אמא תמיד אמרה לי אסור להבטיח , כי כשמבטיחים צריך לקיים.
כידוע, הסוציאליזציה הראשונית מתחילה כשאנחנו קטנים והלאה לחיים , בתהליכים מסויימים שאני עוברת גם בהם אני למדה יומיום מחדש שאסור להבטיח לבד ממה שיכולים לקיים. במקום עבודתי, סוגרים עסקאות בלחיצת ידיים ומוסיפים שתי מילים , מילים של כבוד, הבטחה. אם מישהו עובר על מילת הכבוד זהו! .. הוא אולי נפל והפיל אחרים, אבל הכי גרוע, שמו הטוב, הרייפיוטיישן שלו ,הלך פייפן ומוטב לו שיעזוב את הענף.

לכן כמו בסיפור המפורסם על הילד שצעק " זאב זאב" .. בפעמיים הראשונות האמינו לו, נתנו לו צ'אנס, אבל, בפעם השלישית כאשר הוא צעק "זאב , זאב! ".. והפעם באמת היה זאב, איש לא בא , איש לא האמין לו ובו והוא נטרף:(... מילת כבוד !

מוסר השכל?

טוב ציפור אחת ביד, מאשר שתיים או עשרים, על העץ:):):)

ובמעבר חד, השבוע היה 4.7 יום העצמאות של ארה"ב, תמיד מזכיר לי שיר ותקופה מסויימת.. מלחמת המפרץ הראשונה.. בתל אביב יש אולי 100 איש והצעירים שבהם נמצאים במסיבות ורוקדים כאילו "אין מחר" עם מסכות אב"כ:)

הראשון הוא לכבוד ארה"ב:)