יומיים אחרי שהתחתנת התקשרת. קבענו להיפגש לדרינק, לא התראינו קצת יותר משלוש שנים מאז שהעזיבו אותך מפה. כשנפגשנו, הרגיש לי חזק כמה שהתגעגעתי אלייך, כמה שאת חסרה לי, מושלם לעבוד עם מישהי שמבינה אותי ללא מילים. היום לצערי כבר אין לי את זה פה.
נזכרנו בחיוך איך היית בהלם מזה שהוא נתן בך סימנים , פנימיים וחיצוניים. כשהתיישבת אז מולי בבוקר חורפי אחד ובאת עם הפוך לך ואספרסו לי ואמרת ".. את זוכרת ששאלת אותי לגבי ה סימן הסגול שהיה לי ביד לפני שבוע ונתתי לך תשובה מתחמקת?.. אז , זה הוא עשה לי.."
ואת חשבת שאני אגיד לך שתתרחקי ממנו. ואני אמרתי לך , שזכית.. 😊 ואת הסתכלת עלי " זכיתי את אומרת .."?
שאלתי אותך מה כואב לך יותר , הסימנים הפנימיים או החיצוניים ? וענית שהפנימיים .."
רואה עד כמה שזכית"...? באותו הזמן עדיין לא ירדת לסוף דעתי ..
בהמשך הערב כשאנחנו טיפונת tipsy אמרת לי שעכשיו את מבינה למה התכוונתי.
Como que teextranio..
https://www.youtube.com/watch?v=JyqD_zfXfi8