יומני הקטן

שחמט

דברנו על שחמט..

היא הבטיחה לי להיות ילדה טובה

הבטיחה שתלמד לשחק כמו שצריך

ועוד שתביס אותי..

חייכתי..

אני מיישר מבט חודר 

ומחייך..

לא נביא אנוכי

נבואה ניתנה לשוטים..

כך אמרתי לה.

אבל בואי..

בעוד שאת שיחקת

דמקה 

סולמות ונחשים

וארבע בשורה..

אני חרטתי לוחות שחמט

על גופי

מיספרתי נצחונות..

הפלתי חללי אויב..

ימים חולפים..

ואני מלמד אותה שחמט

מלמד אותה את העיקרון..

העיקרון..זה לשמור על המלך..

בעוד שהמלכה יכולה לזוז בכל שטח הלוח כאוות נפשה..

לאכול כל הנקרה בדרכה..

ברם..

אסור לה להסיט את עיניה מן המלך..

הוא לעומתה

צעד אחד לכל כיוון..

צעד קטנטן ולא נכון..

הלוח נסגר בבושת פנים.

לביאה קטנה שלי..

לכי בכוחך זה..

תכבשי לי את הלוח

תאכלי כל שאהבה נפשך..

אך זכרי..

בצעד אחד קטן שלי..

והלוח המשובץ 

יתמוסס כלא היה..

אני לא רוצה לאבד את המלכה

אחרת אני אהיה חשוף לעיני כל..

עירום כביום היוולדו

נטול נשק..

מלך

צייד

זאב

או כל אחד אחר

פשוט צריך את המלכה שלו לצידו..

והשחמט הזה

מלא מהמורות..

מחשבות

תהיות

מהלכים

כבשדה קרב

כן שדה האהבה..

כלוח השחמט..

כן לוח האהבה..

צעד אחד

ואתה לא מלך..

אה..

כן!!

וגם את כבר לא מלכה!!

"ברגע קטון עזבתיך 

וברחמים גדולים אקבצך"