יומני הקטן

החלטתי להביט בך מהצד..

יש ימים בהם אני אריה טורף..
אבל יש ימים שאני אי שם..
חיית ציד שמסתתרת מאחורי השיחים..
כזאת שנותנת לטרף שלה..
לשחק..ועוד לשחק..

אני מביט בך מהצד..

חתלתולה קטנה שלי
רואה אותך..
מנסה לשרוט כל הנקרא בדרכך..
מחדדת שוב ושוב את ציפורנייך
זה עושה לי צמרמורת..
אבל צמרמורת טובה..
אני יודע שרק כך תגדלי..
רק כך
תפרשי לך כנפיים

הימים עוברים
והשנים חולפות..
את בדרך ללא דרך
סוכריה טעימה שעטופה
בעיתון פח..

אני רואה..
את החיבוקים האינטרסנטיים..
את החיוכים שמסתירים כאב..
המון כאב..
אני רואה את ליבך..
הטהור והזך נתון למאכל חיות אדם..
כאלה שלא יודעים להתענג על נשמתך
אני רואה לבבות לבבות..
זרוקים על הרצפה
והמון העם דורך עליהם ברגליו..

ליבי ליבי עלייך...
חתלתולה שלי..

את מנסה לצוד..
לחדד טרף לשינייך..

רק מבלי משים לב..
את צדה את עצמך!!
רק את עצמך!!

והכאב הזה שבא וחוזר
יום יום..
לילה לילה במיטתך..
כשאת מניחה את ראשך על הכרית..
כאב שאת מבינה שמשהו בך..
מרוסק מבפנים!!
ואז..
זה רק אני ואת שם
אף אחד לא מפריע לנו
לא תיוגים
לא פוסטים
לא תגובות
לא חיבוקים בשקל
ולא מילים גדולות עם אפס כוונה!

רק אני ואת...

או אז..

אני אשלח את עיניי החדות
אנעץ אותן בך..
ציפורניי הארוכות
יחרטו על הסלע וישמיעו את קול בואי..
אפתח את פי
ואשאג את שאגתי...
אדהר לכיוונך

אאסוף אותך אליי
ויותר מזה...
אאסוף את כל הפירורים
שנשארו .....
מהלב שלך!