את קשה - את יודעת?
קשה לפיצוח... ואם כמה שאני מכיר אותך - אני לא באמת מצליח.
נפשך יודעת את המטרה - לא שואלת שאלות - אני מקנא בך ביכולת הזאת להתמקד.
נפשי מחפשת - יודעת - לא יודעת - תמיד מתפתחת - תמיד חושפת אותך לרעיונות, מצבים, רגשות שלא ידעת - בגלל זה את אוהבת אותי.
אבל אני לא תבלין לחייך - אני בן זוגך, שהופך ליותר ויותר דורש להיות המנה העיקרית - בדיוק כמו שאת הופכת להיות יותר ויותר האדם המשמעותי ביותר בחיי - אני יודע לא תמיד הייתי כזה, וקשה עד קשה מאוד להשתנות - לכן אני קצת אובד עצות כרגע - לכן נפשי שוב בתנועה.
השליטה בך וינילית שלי מורכבת - לעיתים זורמת בהנאה - לעיתים מורדת ברעיון - מודעת לכך שבסופו של דבר יש לי נפש רכה - ועם זאת תמיד מודעת לאכזבה שאת מעוררת. אני כל כך אוהב אותך ולו בגלל היכולת להתמסר לי כל כך מבלי שמוחך ירצה - הקירבה אליך מבלבלת - אני הייתי רוצה אותך כל הזמן - להתחכך בגופך - למשש אותך - לשחק בך - לחבק אותך - לאהוב אותך - אבל נראה לי שבשבילך זה קצת חם מידי - קצת מתחיל לשרוף ואת מגיבה בהתרחקות - לי זה קשה, אבל יודע שזה רק לטובה.
בכל מקרה......
בא לי לצעוק את הכל החוצה
לפני 13 שנים. 14 בנובמבר 2011 בשעה 14:55
