אמת ובדיה

שנים שאגדות, כמו עליסה בארץ הפלאות - שהוא חביב במיוחד עלי - אבל רבות אחרות ונפלאות - מגרות את המח האנושי... - אבל אמת מגרה את הנפש... -

אז מעשה שהיה כך היה:

שנים שהונילית שלי ואני חוקרים את מערכת היחסים שלנו ובתוכה גם את הקשר המיני - אני זוכר את היום בו העזתי ואמרתי לה שאני רוצה "משחקי שליטה" - אני זוכר שהייתי מופתע מתשובתה הקצרה והכל כך ערבה לאוזני "כן, אני רוצה" - כבר אז התחילה המחשבה הזאת של את עושה את זה כדי לרצות אותי? - או שאת באמת רוצה לנסות? - מחשבה שישבה שם תקופה ארוכה ומעיקה ורק תשובתה של הונילית שלי לשאלה המטרידה והחוזרת על עצמה "למה את מתנסה בזה איתי?"  - והיא "מה זה משנה? אתה נהנה?" - העירה אותי למציאות של הגדרות - ובדיקות חסרות משמעות של מה זה אומר להיות בתוך עולם הבדסמ? - פתאום הבנתי שמה שחשוב באמת זה אני והיא... - פתאום הבנתי שיש הרבה יופי בבדסמ - הוא מרגש - הוא מכניס טעם לחיי הזוגיות - אבל הוא רק הכלי למערכת היחסים ולא להייפך.... - לפחות זה מה שעושה לי טוב!

למדתי למתוח את הגבולות שלה, לאט ובזהירות - למדתי מה עושה לה טוב בתוך העולם הזה - למדתי מה עושה לי טוב בתוך העולם הזה - ובכל זאת אותה שאלה קדומה של "האם את ונילית או סאבית?" תמיד היתה עולה כשאני רק מציע להפוך את היחסים למעט יותר פומביים - ולא אני לא מתכוון למשחקים בציבור - זה דוקא לגמרי מגניב - אני מדבר על כך שמישהו ידע שהיא בעולם הבדסמ... - על כך היא תמיד אומרת לי "בוקרה פיל מישמיש" - בא נחדד עניינים -  הדבר שהכי חשקתי בו הוא להגיע למסיבה איתה.... - אבל לשאלה שהתחילה לחזור על עצמה יותר ויותר "מתי הולכים למסיבה?" היתה נענית בהתחלה "לאיזה מסיבה?" ומיד אחריה שהביטה בעיני אמרה "בוקרה פיל מישמיש"..... -

שאלתי אותה פעם אחת מה זה בדיוק אומר? - למרות שהבנתי טוב מאוד את משמעות הפתגם - בעיברית פשוטה "לך חפש" - התכוונתי יותר מאיפה זה מגיע? - היא סיפרה לי שזה פתגם ערבי שמגיע מכך שמישמיש הוא פרי שמתקלקל בקלות... ולכן משמעות הפתגם הוא בתוקף כמו המשמיש - יעני בתוקף לעוד שניה ואז ביי ביי.... בכל מקרה ממש לא היה אכפת לה שאני אלך למסיבות הללו אם מי שאני רוצה - כלומר לא למטרות קשר - אלה לשם בילוי טהור - והלכתי - וזה תמיד מדהים להיות שם כמו הטעם של מישמיש בשל..... - אני עוד זוכר את הפעם הראשונה שהייתי - הגעתי לבד - לבוש שחורים כמקובל - נכנסתי - התיישבתי על הבר והזמנתי ג'מיסון - נקי בלי קרח - התענגתי על הסירטונים - אהבתי את תחושת החופש - המשמש האסור כבר לא היה כל כך אסור - מותר להגשים פנטזיות...... - רק חסר היה - חסר מאוד היה שם תמיד הטעם של המישמיש שלה.

כך עברו הימים ובכל סשן נשאלה השאלה ותמיד נענתה ב"בוקרה פיל מישמיש" ממש לא משנה איזה עונשים - תחבולות - שכנועים - הונילית שלי היתה מאוד ברורה בגבול המישמיש - וכמו שאומרים מה שאסור הופך להיות לפרי הכי מתוק... - כן זה לא תפוח - זה מישמיש.... - כך אני מחפש דרך להביא את המישמיש המתוק שלי אל אי שם..... מסיבה...... באיזור המרכז....... איך אומרים כשזה נדלק זה נדלק - היה זה יום חורפי כשעלתה לי המחשבה הזדונית לראש.

יום ההולדת גיל לא חשוב - יום הולדת שלי - תמיד באירועים כאלה אני מכין הפתעה - משהו שתמיד מכיל סשן כלשהו - היא כבר מכירה את זה - אמרתי לה שהפעם יוצאים מאוחר - היא נדרשה ללבוש חצאית - "והפעם אין תחתונים" - חייכתי אליה - תמיד היא מתנגדת ללכת בלי תחתונים - אז סיכמנו על החוטיני הקטנטן - גם כך היא תוריד אותו בהמשך - דרשתי שתהיה לה חולצה הדוקה - אך גמישה - תמיד טוב להוציא את שדיה מעט לחופשי - היא שאלה לאן ואני כתמיד "הפתעה".

בדרך לשם אמרתי לה שהיום הולכים למסיבה לכבודי. "למסיבה?" - יכולתי לחוש את הלחץ במבטה - אבל הפעם הסתכלתי אל תוך עניה ובשקט קר, מנסה לא להסגיר את עצמי אמרתי למסיבת הפתעה לי - מסיבת מסכות והוצאתי שתי מסכות פנים ונציאניות - יכולתי לחוש בליבה הפועם - מידי פעם היא ניסתה לבקש רמז - להבין לאן בדיוק הולכים... -

על מנת להבהיר מעט את המצב צריך להבין שהונילית שלי מעולם לא התקרבה - לא חשה - לא יודעת כלום על סצנת הבדסמ - יותר נכון לומר לא רוצה לדעת - אפילו פה היא ביקרה רק כשממש הכרחתי אותה... - איך לומר היא פוחדת מהסצנה כמו יעלה מנמר - הנחתי יד על רגליה מלטף מידי פעם חודר אל בין רגליה מנסה מעט להוריד את החרדה.... - אני מודה אפילו אני פחדתי מתגובתה..... - ידעתי שאני זורק אותה ישר ללב הסצנה....... - אבל המישמש האסור כבר עיוור את עיני.

הגענו - ביקשתי ממנה להוריד את החוטיני המתוק ולהשאיר אותו ברכב... - ללבוש את המסיכה בעת שאני לובש את שלי.... - כל הדרך לשם היא הסתכלה עלי - כאילו אומרת אתה בטוח שאתה רוצה לעשות את זה?..... - בסוף כשהתחילו להופיע הדמויות הצבעוניות - בד"כ בשחור סקסי בדרכם למועדון לבושים מסיכות מסגירות - היא שאלה "אתה בטוח שזה המקום?" - "כן" לחשתי לה...... - בכל מקרה זה כבר היה מאוחר מידי, כי בדיוק הגענו לכניסה....... -

השקט שאפף אותה והמבט שהתרוצץ אנה ואנה מסביב - כל חושיה מתמלאים בסקס כל כך ברור - כל נימיה מתכווצים בפחד הגדול ביותר שלה - היא לא דיברה לא איתי ולא אם אף אחד רק מסתכלת מסביב - חוזרת לחפש את מבטי, שהיה גם כך נעוץ בה - ושוב חוזרת לתור בעיניה אחר המתרחש. אחרי כעשר דקות העזתי ושאלתי "תרצי לשתות משהו?" - היא לא ענתה רק הנהנה בראשה - מבעד למסיכה ראיתי את דמעותיה.

לחשתי לה שאפשר ללכת מתי שתירצה וזה כולל את זה הרגע - היא לחשה לי "אתה עוד תשלם על זה..." - היא פשוט קמה ויצאה.... - יכולתי לחוש בזעם הנוצר בתוכה..... - בדרך לאוטו היא כבר התמוטטה - מכילה  את זעמה על חזי וחוזרת ושואלת "למה? אבל למה?"...... ואני מחבק ופשוט לוחש "מצטער"....... - כבר באוטו עוד לפני שהתנעתי, היא פשוט אנסה אותי - אח"כ הסבירה לי שזה היה כל כך מחרמן, שכל מה שיכלה לחשוב עליו זה כמה בא לה לזיין את המניאק הזה שהכניס אותה לפה - האפס הזה שלא מכבד גבולות הוא גם האדון שהיא כל כך אוהבת........ -

היא בכתה כל הזיון - אי שם ברחוב חשוך באזור המרכז - אני מת על זה שהיא נשברת - בוכה, מתייפחת אחרי סשן - אבל הפעם באמת הייתי חסר אונים... - שבועיים לקח לה לקבל את זה.... - להבין למה עשיתי זאת .....-

ואם זאת כששאלתי אותה לאחרונה "נו... אז אולי בכל זאת מסיבה?" היא מזכירה לי את הסשן שמאז נקרא בפינו סשן "בֻּכְּרָה פִי  לְמִשְׁמִשׁ" - כן בהטיה הזאת וזאת כי הרבה מאוד זמן אחרי זה הסברתי לך שהטרידה אותי מאוד המילה "בוקרה" שהיא למיטב זכרוני בוקר בערבית - ואכן גיליתי שבוקרה הוא בוקר והרעיון שעומד מאחורי האימרה "בֻּכְּרָה פִי  (א)לְמִשְׁמִשׁ" הוא בו נדחה למחר בבוקר את קטיף המישמיש - דבר שאינו אפשרי בשל זמן בשלותו הקצר של הפרי המתוק - כלומר ניתן לפרשו כ "אל תדחה למחר מה שאפשר לעשות היום" וזה לפחות לגביה היה טעות בפירוש - טעות שכנראה לא תחזור לעולם.... -

אבל כפי שאני אומר לה מאז אותו מקרה - כנראה שלא כדאי לחתום על הקרח כי לפעמים הוא לא ממש נמס! וממש אז היא מוציאה לי מישמיש - שאיך שהוא תמיד קיים אצלנו יבש או מתוק ובד"כ הרבה אחרי זמנו רקוב במגירה ואומרת לי כמו בילדותנו - גלעין של מישמיש הוא "גוגו" - ו"בוקרה פיל מישמיש" הוא "בוקרה פיל מישמיש" ולא "בֻּכְּרָה פִי  (א)לְמִשְׁמִשׁ" אדון מתוק שלי............... זאת תשובתי לשאלתך!

וזאת כנראה הסיבה למה הונילית שלי......... תשאר הונילית שלי לעולם............... אלה אם היא תבוא ותגיד לי "בא נלך למסיבה - בא לי להראות לכולם שאני השפחה הנאמנה שלך - הו כן בלי מסכות הפעם - פשוט אני ואתה והחופש המוחלט................" -

כן אני אומר לעצמי - ומוסיף "בוקרה פיל מישמיש" - ומכניס לפה מהפרי האסור - מישמיש שעבר זמנו - 

ואז אני מהרהר לי.... - שבוע הבא היום הולדת שלי - גיל לא חשוב.... -

"בוקרה פיל מישמיש"!?