אמת ובדיה

"כולכם על הזין שלי" כך פתח ואמר -

שכל רצונו להגיד כן בא לי לבעוט היישר אל תוך הקיר -

כן בא לי להשאיר לך סימן לשנים!

כן בא לי להגיד "כולכם על הזין שלי" -

"אני כועס" הוא אמר מיישיר מבט -

"כן אני הכי כועס בעולם" הוא זעק  -

"אני זקוק לו - לפסכיאטר המחוזי"!

הוא רצה לגרום לה לרצות -

הוא רצה שזה יהיה הכי אמיתי בעולם -

ישר מהבייצים אל ה "guts" ואל תוך הבטן או החרב המתהפכת בקרבו -

הוא אמר לה שזה עכשיו או לעולם לא -

לא ציפה -

רק רצה לחוש -

עד הסוף להרגיש!

הוא בודק כל אחד -

לא כדי שזה יהיה מעניין -

בעצם אפילו הוא לא מבין את עצמו עד הסוף!

הוא חלם  -

כן לא מזמן -

הוא חלם שהוא אוסף אותם כמו מיים -

ממש כמו סיינט ג'וזף שעומד שם ערום -

והכל זכוכיות שחודרות -

מכאיבות -

מענגות -

מהוות את יצר החפירה שמאוד -

מאוד רוצה להוכיח שהוא עצמו עד הסוף המר -

וכל זה בחלום הוא חושב לעצמו!

מקיץ אל תוך זרועות האחת -

שקוראת לו אדוני -

שקוראת לו אדוני -

שקוראת לו אהובי!

"כולכם על הזין שלי" הוא מזמזם לעצמו כאילו שיר ישן נושן מתנגן לו ברוח.