לפני 12 שנים. 29 בספטמבר 2012 בשעה 9:58
אני: חלמתי חלום...
ונילית שלי: ומה היה בו?
אני: את - מוצג
ונילית שלי: איפה?
אני: אצלי בחלום - והיית ערומה.
ונילית שלי: מבגדים אדון?
אני: גם - אבל יותר מכל היית ערומה בראש.
ונילית שלי: בראש אדון?
אני: היית ערומה במחשבות - יכולתי לחוש - יכולתי לחשוב - יכולתי לשלוט בכל מילה.
ונילית שלי: איפה אדון?
אני: בשדות האירוסים - את היית שם כל כך יפה - על ברכייך - רגלייך מפושקות בחוזקה - לבושה בלבד באזיקים על כפות ידיך ורגלייך - בבד אדום שכיסה את עינייך - אטמים שחסמו את אוזנייך - ואטב שסגר את אפך.
ונילית שלי: למה אדון?
אני: כי למוצג אין צורך בחושים - אני שם לגרום לך לחוש - ערומה מכל מחשבותייך - אני שם לגרום לך לחשוב.
ונילית שלי: מוצג אדון?
אני: כן את היית חפץ, המוצג לראווה במוזיאון האהבה.