בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

אמת ובדיה

בלוג אמיתי עלי ועל שפחתי הונילית. אין קשר בין המסופר למציאות, וכל קשר כזה הוא מקרי, או שלא?!
לפני 12 שנים. 4 באוקטובר 2012 בשעה 0:48

למי שהכירה לי את השיר המדהים הזה - תודה.

ועכשיו:

 

אני מניח ששמעת את אדונך מזמר,

כשהייתי חולה במיטתי.

אני מניח שהוא לך את כל סודותי סיפר,

אלו שאני שומר נעולים בראשי.

אדונך לקח אותך למסע משכר,

לפחות כך אמרת - את לי.

וכעת, האם את חוזרת לצ'פר

את אסירך ביין ופת לחמי?

 

פגשת אותו באיזה מקדש, היכן

שהם לקחו את בגדייך בכניסה הרמה.

הוא היה אחד מיני רבים, על כסא נשען

שרק עכשיו חזר מהמלחמה.

ואת עוטפת בשערך את פניו נושאות המטען,

והוא מוסר לך את התפוח - את הלמה.

ואז הוא נוגע בשפתותייך - פתאום חשופות לבדן

מכל הנשיקות שאנחנו שמנו עליהם, קודם זמן מה.

 

והוא רועה גרמני ללוותך, נתן לך,

עם קולר עור משובץ דוקרנים,

והוא אף פעם להסביר או לדבר - לא אילץ אותך

על כל הפרטים הקטנים,

כמו אחד שהיתה לו מילה שידע לזעזע כך,

וכמו אחד שגרם לך לעבור על כל המכתבים.

עכשיו אהבתך הסודית רשומה לרוחב הכרך,

והיא לא חדלה לעולם - אפילו לא שאדונך נכשל כשלונות חרוצים.

 

והוא לקח אותך למעלה באוירון

שהוא הטיס "בלי ידיים"

ואת טיילת מעל רצועות הגשם, כעפיפון

שהרימו את הקהל מהרגליים.

אז הוא חיסל את האורות במסלול אביון,

ואז קוף עם בלוטות מלאך - שדיים,

את רמזי הכאב האחרונים - כליון,

ואת מוסיקת הגומי של רצועותיים.

 

וכעת אני שומע את אדונך מזמר,

את כורעת על בירכייך מחכה שרק יבוא - יה.

גופו כבלי זהב ממסמר,

שמהם את תלויה

גופו כבלי זהב ממסמר,

גופי הפך ככבולה.

או כעת את שומעת את אדונך מזמר,

חולצתך לחלוטין פרומה.

 

והאם תכרעי לצד המיטה הזאת

ששייפנו ממזמן - כל כך בעבר

הרבה לפני שאדונך החליט לשנות

את מיטתי למיטת שלג קר?

עינייך פרועות ומפרקייך כאש בוערות

ואת מדברת הרבה יותר מידי נמוך - זר.

לא, אני לא יכול להבין מה אדונך, אמר לך לעשות,

לפני שהוא הבריח אותך לעולם המר.

 

אז אני חושב שאת קשוחה עם עצמך הרבה יותר ממה שראוי

לגברת שהיתה ונגעה בלבנה.

שכבתי ליד החלון הזה, זמן מספיק שגוי,

כדי להתרגל לחדר ללא נפש חיה.

ואהבתך היא אבק בשיעול של אדם ראוי,

שרוקע רגלו בקצב המנגינה,

וירכייך הרוסות - את רוצה יותר ממיצוי,

בא נגיד שחזרת מעט לא מוכנה.

 

אני אוהב את אדונך באופן מושלם,

אני זה שלמדתי אותו את כל שידע.

הוא היה רעב לעומק הים,

כמו אדם שיודע מה היא האמת ומה הבדיה.

ושלחתי אותך אליו באחריות רם.

שאני יכול ללמד אותו משהו שלא בדה,

ואני לימדתי אותו, שאת תתגעגעי אלי, באופן מושלם,

לא משנה מה יאמר - לא משנה מה תעשי - שדה.

 

אני מניח ששמעת את אדונך מזמר,

כשהייתי חולה במיטתי.

אני בטוח שהוא לך את כל סודותי סיפר,

אלו שאני שומר נעולים בראשי.

אדונך לקח אותך למסע משכר,

לפחות כך אמרת - את לי.

וכעת, האם את חוזרת לצ'פר

את אסירך ביין ופת לחמי?

(תרגום חופשי שלי ל Master Song של לאונרד כהן)

 

 

כששאלו את לאונרד כהן על השיר הזה - הוא ענה שזה שיר על טריניטי שזה הפרדוקס בשילוש הקדוש - או השילוש הקדוש בעצמו - האב (אלוהים) - הבן (אלוהים) - ורוח הקודש (אלוהים) - וכולם כה שונים זה מזה - ועם זאת הוא המשיך ואמר "עזבו... זה שיר על שלושה אנשים...."

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י