לפני 9 שנים. 3 באוקטובר 2015 בשעה 4:30
באחת התגובות לפוסט על הלוגיקה של השליטה-הגברית סיפרה לי נינושקה שכאשר מישהו העביר לה סשן בפעם הראשונה היא התחילה לצחוק מהסיטואציה. וכתבה לי כך : "כשמנסים להטיל עלי משמעת אני פשוט...מתפוצצת מצחוק...ואני בכ״א הרגשתי שזה שניסה עלי, התבאס לגמרי מהיצור המתולתל שהתפוצץ מצחוק מולו..."
אני רוצה - אם-כך - לספר פה סיפור קטן ומאיר-עיניים על כול זה.
בזמנו עשיתי באוניברסיטה קורס על היפנוזה - ואני באופן אישי יכול להתהפנט, כמו בערך 80 אחוז מהאוכלוסיה, אם-כי ההיפנוזה שלי איננה עמוקה במיוחד, ולא חשוב כרגע איך מגדירים עומק של היפנוזה.
אני כמובן לא אסביר פה עכשיו איך לוקחים מישהו ממצב-התודעה הרגיל שלו אל המצב של הטראנס-ההיפנוטי - כלומר את הטכניקה, או 'איך עושים את זה' - כי צריך רישיון כדי להפנט, ומסיבות טובות. אבל אחד הכללים שהמהפנטים - לפחות היותר טובים מבינהם - יקפידו עליהם בתחילת הדרך, הוא תמיד ללכת איתך. לא נגדך. כדי שלא ליצור שום עימותים או קונפליקטים שלא לצורך שעשויים לחבל בתהליך. ובטח שהם יקפידו על כך כול עוד לא נבנה בינכם אמון - כי גם הדרך אל המצב ההיפנוטי מחייבת מסירת שליטה והתגברות על התנגדויות וכולי.
ובכן בפעם הראשונה שהמרצה רצה להדגים עלי משהו - והיינו בערך 20 תלמידים בכיתה - קרה לי מה שקורה למרבית האנשים כאשר מתחילים לדבר אליהם בקול עמוק וסוגסטיבי, שאמור להשרות שלווה.
התחלתי לצחוק.
ומה הוא אמר לי ?
הוא אמר לי כך ( ובאותו טון עמוק וסוגסטיבי ): " הצחוק טוב, פור גוד... הצחוק בריא... צוחקים כמה שרוצים... צוחקים כמה שיש צורך..." וכך הלאה.
אני שמעתי את זה, ופשוט נקרעתי! - ממש התגלגלתי לרצפה מרוב צחוק.
אבל הוא היה בשלו, "הצחוק נפלא, פור גוד...הצחוק מאוד חשוב... הצחוק משחרר..."
מתישהו הצלחתי איכשהו להירגע מהתקפת הצחוק ההיסטרית שלי, וחזרתי להתיישב על הכיסא.
ואז הוא אמר לי : " ועכשיו, כשהצחוק עבר...אפשר להמשיך...."
אני רק שמעתי את זה - ופשוט התגלגלתי חזרה לרצפה! ממש התפרקתי לחתיכות!
וככה זה נמשך די הרבה זמן, רק אלוהים יודע כמה זמן, אבל מתישהו - איך להגיד את זה בפשטות - הוא אשכרה הצליח לרוקן לי את בלוטת הצחוק.
ואז...אז באמת היה אפשר להמשיך (:
בוקר טוב בוקר אור, יום חדש. ושבת בונבוניירה!