לפני 8 שנים. 2 באוקטובר 2015 בשעה 8:13
קיימים כידוע סגנונות שונים של שליטה. איש איש והעדפותיו. כול אחד ואיך שהוא אוהב לשחק את זה. אני באופן אישי את השליטה הגברית - באופן ספציפי - אוהב לשחק קשוח. NO FOOLING AROUND, כמו שאומרים.
וההגיון של השליטה-הגברית הוא גם זה שנתן בעיני את הסדר לרצף האותיות המפורסם - במשמעות המקורית שלו - של ראשי-התיבות המגדירים את החוויה. בדס"מ.
וזה הולך ככה, כפי שאני אוהב להסביר זאת בסבלנות (:
אם את מתפרעת ומתנגדת - ושורטת כמו חתולת-רחוב (: - אז בונדאג'. האות הראשונה בראשי-התיבות. כלומר נרתק אותך. לא חייבים בונדאג'. זה קטע די משעמם בסך-הכול.
אבל גם לא חייבים לשרוט ולהתפרע (:
בכול מקרה, אם כבר הגענו לבונדאג', הרי שכדי להינות ממנו צריך לעשות ארוטיזציה לחוסר-האונים - כלומר להטעין אותו בערך מיני.
וזאת לא בעייה גדולה שכן חוסר-אונים הוא כידוע התירוץ הכי טוב בעולם להנאה. "הייתי חייבת ליהנות, לא השאירו לי ברירה..."
לאחר-מכן מגיע הקטע שהכי אהוב עלינו באופן אישי - הקטע הכי יצירתי בעינינו, שמשאיר הכי הרבה מקום לדמיון - וגם אני - כמו ששר יצחק קלפטר -תמיד "מרשה לעצמי / קצת דמיון חופשי.." - והוא הקטע של הדיסיפלין - האות D - שפירושו חינוך ואילוף או יותר טוב - מישמוע ( הטלת משמעת ), וזה קטע חשוב ביותר שכן בעברית כידוע - שהיא השפה החכמה ביותר מבין כול השפות מבחינה אטימולוגית - 'משמעות' ו'משמעת' הם שני ענפים של אותו השורש - מה שחכמי-הקבלה קוראים לו "חוק שורש וענף" - ופירושו שלא ניתן בעולמנו להרוויח את הרגשת המשמעות בלי קצת משמעת.
והאדם, כידוע, מחפש משמעות (:
אין צורך לומר כמובן שכול זה לובש לרוב צורה די קריקטורית בחוויה הסאדו-מזוכיסטית. או כמו שאני אוהב לומר: " פה זה לא סמינר בפילוסופיה" (:
ולבסוף מגיע כול הקטע של הסאדיזם והמאזוכיזם, קרי - של הארוטיזציה של הכאב.
וכאן - ובמיוחד למתחילות שאינן מכירות עדיין את גופן היטב, אבל רוצות להכירו - עצתי תמיד היא תנסו להתחיל לבדוק כמה אתן ניהנות מכאב פיזי *כאשר אתן מרגישות כאב נפשי* - ולא סתם ככה - כי הגוף לרוב אינו נהנה מכאב כנתינתו. וצריך לכאוב פיזית די הרבה - או כבר להיות רגילה אליו - או להיות מזוכיסטית הארד-קור, ממש על הרמה הגנטית - כדי שיתחיל כול הקטע של הפרשת האנדורפינים והסאב-ספייס. והדעת נותנת שסף-הכאב שלך כרגע הוא נמוך.
העסקה הסאדומזוכיסטית האמתית - שהיא אכן משתלמת מאוד מבחינה נפשית - היא - אם לנסות לנסח אותה בצורה הכי פשוטה - "כאב פיזי במקום כאב נפשי."
כי כאב נפשי הוא לרוב עוד יותר בלתי נסבל מאשר כאב פיזי.
בוקר טוב, בוקר אור. יום חדש. וסופ"ש יפה
