לפני 9 שנים. 13 באוקטובר 2015 בשעה 6:17
אי-אז בחשכת העבר - כשעשיתי בזמנו קורס קציני חי"ר בבה"ד 1 - התעוררתי מאוחר אחרי שבת אחת בבית ואחרתי את ההסעה לבסיס ולכן נסעתי אליו עם הפיאט אונו שהיה לי אז - רכב מגה מעפן לכול הדיעות - וכל כך מיהרתי שטסתי על הכביש במהירות פסיכית ממש, והתפנצ'ר לי גלגל באחת הירידות התלולות על המצוקים בדרך למצפה רמון, והתנגשתי חזיתית במכונית של הרס"ר של בה"ד 1 שהיה בדרכו חזרה הביתה מהבסיס, ונסע לו מולי בשובה-ובנחת על שישים קמ"ש מקסימום.
הוא ואישתו היו באוטו, והוא יצא מהמכונית מבוהל כולו, נוטף זיעה מרוב פחד ממש כמו כונף מהחלל החיצון - וזה באמת היה מפחיד, אני מודה! וואחד תהום הייתה לשמאלנו, ובנס לא נפלנו אליה - והוא התחיל לצרוח לעברי בפאניקה "אתה לא נורמלי וכמה מהר נסעת תגיד לי ואתה לא נורמלי וכמה מהר נסעת..." - ואני - שבאמת נסעתי חופשי איזה 140 קמ"ש - ושידעתי שמתישהו גם תבוא משטרה - כי הוא גם שיחק אותה כאילו כאב לו הצוואר או משהו, הנקניק האטומי הזה - אני ניסיתי לשכנע אותו שנסעתי אולי 90 קמ"ש גג - ושזה רק היה נדמה לו שטסתי כל כך מהר, כי נסענו אחד מול השני, ושאי-אפשר להעריך את המהירות של הרכב מולך ככה, מין קטע כזה של "תורת היחסות" כזה-כאילו, אתם מבינים? ושזה נורא מבלבל וכדומה. וחיכינו שם בטיזי'לנאבי אולי שעתיים כמו כלום עד שהגיעה המשטרה, ואני כבר הייתי בטוח שהצלחתי להרגיע את הבחורצ'יק, אבל איך שהגיעה המשטרה הוא רץ אליהם כנשוך נחש - כאילו לא דיברנו על כול זה בינינו כבר קודם מליון פעמים ! - והתחיל להצטווח " אתם לא מאמינים כמה מהר הוא נסע ואתם לא מאמינים כמה מהר הוא נסע ואתם לא מאמינים כמה מהר הוא נסע !"
למזלי הרב אישתו - שהייתה בכללי קצת יותר שפויה ממנו - ענייני הורמונים, אני מניח - הרגיעה את להבות הטירוף הכללי והרגיעה גם אותו, והם נתנו לי לעוף משם בלי יותר מדי עניינים.
אבל מה שמצחיק בכול הסיפור הזה הוא שהבדיחה הקבועה שהייתה אהובה על הרס"ר הזה - בדיחה לא רעה כשלעצמה - הייתה הולכת ככה.
הוא היה שואל אותך, " פור גוד אתה יודע מה זאת אינטואיציה נשית ?"
ואתה היית שואל בעייפות החומר, "נו מה ? "
והוא היה משיב בחיוך מנצח: " זו היכולת שהתפתחה אצל הנשים אחרי אלפי שנים של אי-חשיבה..."
בוקר טוב בוקר אור יום חדש