לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

הכל עובר

אחד ועוד אחת
לפני 9 שנים. 24 באוקטובר 2015 בשעה 14:11
השיר הזה הוא בשביל ליבך וגם בשביל מוחך
ואם רק תקשיבי לו נכון, תוכלי לשמוע את האמת מצלצלת בתוכך
וכול מה שאני רוצה זה לצרוח יחד עם כול שאר חולי האהבה
והתשוקה, לצרוח בעין הסערה ובלי שום הכרה
כי העולם הזה דפוק, אבל אנחנו לא ניתן לזה לדכא אותנו נערה
 
כי אימא שלך והחותנת שלך וגם גיסך
כולם כבר פשטו את הרגל ואחר כך פשטו גם על ליבך
אז שקשקי איתי קצת נערה ורק כדי לשנות את המקצב
ואת הקוף שמנגן לך על הגב
 
ואני איכשהו מאמין עדיין בכול זה
ואני מאמין באהבה ולא בשנאה
ואולי זו סתם רק עוד צרה צרורה
כי העולם הזה דפוק, אבל אנחנו לא ניתן לזה לדכא אותנו נערה
 
 מוצ"ש נהדר ומחר עבודה אז מספיק עם הקוצ'י מוצ'י
לפני 9 שנים. 21 באוקטובר 2015 בשעה 14:33
 
 
הנה סיפור על תהילת עולם ועל הפשע המושלם
ועל החוקים של הלב
סיפור שכול הילדים של העתיד עוד ישננו פעם בשנתם
וזו השעה הזו בצהרי היום כשהשמש כבר עוברת מעלינו ושוקעת כמו חלום
והיא לא תזרח יותר לעולם
אז מי זה היה שהביא אותך לראשונה אל המדרגות לגן עדן, ילדה ?
האם זה הייתי אני או הוא או היא, והאם עצרת לרגע כדי לומר לנו תודה ?
נערה אבודה, נערה ברברית ואבודה
 
 
והחיים יכולים להיות כל כך עליזים
אם רק אוספים מהרצפה את כול החרוזים
ואנחנו בדרך הארוכה והמתפתלת לשום מקום
ושום מקום הוא רק עוד תחנה בדרך אל ממלכת הדמיון
ואל דמעות יפות ואכזריות, דמעות קשות כמו יהלום
 
ובפאב בלילה ההוא גיליתי לך שכול מילה
היא מתנה של השפה
ואת היית כל כך, כל כך, יפה
ואחר כך כמעט שחצי רצחנו אחד את השני
ורצחנו את השירים הכי יפים שלי
 כי " כול אחד הורג את האחד שהוא אוהב
ולא נידון למיתה
הגיבור הורג בחרב
הפחדן בנשיקה "
 
 
 
אחה"צ נהדרים
לפני 9 שנים. 21 באוקטובר 2015 בשעה 10:02

בזה הרגע ממש קיבלתי לפון הודעה מאיזה מין מספר מוזר בן ארבע ספרות בזו הלשון ואני מצטט:

"היי מאמי אנחנו מחכות לך פה לשיחה אחד על אחת, עד הסוף. "

'עד הסוף', כן ?

ועל זה נאמר, E.T. Phone Home

וגם, יאללה יאללה סעי סעי מפה

 

צהריים מעולים

לפני 9 שנים. 19 באוקטובר 2015 בשעה 20:28

 

אני זוכר איך התעוררתי אז שוב אל תוך הכלוב הפרטי שלי
עייף וחולה מלהיות עייף וחולה
ניסיתי לכתוב, כי יש לי זכות לחשוב
כדי שייראה כאילו אני עושה משהו עם חיי
חוץ מאשר סקס עם בחורות שהן רק אולי
ואולי ואולי...
וכוסית כדי להרגיע את הפאניקה
והתעוררתי, ושוב חלמתי עלינו
הולכים על חבל דק
מנסים להיאחז אחד בשני
כל כך, כל כך, חזק
 
 
והדרך ארוכה 
אם רק תישארי חזקה
את אדם יותר טוב ממני
נטשו אותך
כנראה שגם 
בגדו בך
את אדם יותר טוב ממני
 
 
התעוררתי אז שוב אל התאום הרע שלי
הוא נראה נורא במראה
ואני עייף וחולה מלהסתכל עליו
אז ניסיתי לכתוב, כי יש לי זכות לחשוב
וכוסית פה ושם רק כדי לראות יותר טוב
את האור
הוא כבר כל כך, כל כך, קרוב
והו זין
הנה שוב זה בא...
 
לילה טוב וחלומות פז
לפני 9 שנים. 19 באוקטובר 2015 בשעה 5:55

אחד הדיאלוגים מאת אפלטון נקרא "גלאוקון" על שם אחיו הגדול של הפילוסוף היווני הדגול. בדיאלוג הזה מציע "האח הגדול" ניסוי מחשבה מפורסם, אשר אמור לעזור לנו לגלות כמה אמיתות בדבר טבעם האמיתי של בני האדם; מה תעשו, שואל גלאוקון, אם תמצאו במקרה את הטבעת של גיגס - טבעת אשר הופכת לבלתי נראה את כל העונד אותה?

עצרי וחשבי על כך רגע ילדתי התמה. וגם אתה נערי הקט, עצור וחשוב. תשובות כנות יתקבלו בברכה...

האם בעלי הטבעת הולכים לנצל את יתרונם על-מנת לתת צדקה בסתר? האם איש הנחשב למוסרי ינהג באופן שונה בנסיבות הללו  - כשברשותו טבעת הפלאים - מאיש אשר אינו נחשב לבעל מידות טובות?

האם תנצלי עלמתי הענוגה את הטבעת של גיגס כדי למזמז בחורים חטובים ברחובות העיר ?

איני יודע את תשובתכם לשאלות אלה, אך אני יודע את תשובתו של גלאוקון. הוא סבר שהפיתוי חזק מאיתנו; אין איש שלא ינצל לטובתו האישית את העוצמה העצומה שהטבעת מעניקה לו.

וממילא, כפי שכבר אמר אוסקר ווילד, זכר צדיק לברכה וגיבור הפוסט הקודם שלנו, "הדרך הטובה ביותר להתמודד עם פיתוי, היא להיכנע לו."

 

כן "אבל זה לא לקח לי יותר מאשר סוף שבוע אבוד אחד במלון באמסטרדם.. / והבדיחה הכי חולנית על זה הייתה מחירה של התרופה..." אוח מי היה בין הבודדים באייטיז שידע לספר סיפור בשלוש דקות...

בוקר טוב בוקר אור, יום חדש

 

לפני 9 שנים. 18 באוקטובר 2015 בשעה 17:22

המילים האחרונות שאנשים אומרים לפני מותם היו תמיד קטע מעניין בעיני. כי הן יכולות להיחשב במובנים מסויימים הצוואה הרוחנית שלהם. מילותיו האחרונות והידועות, כך לפחות מספרת האגדה, של אוסקר ווילד למשל -  זכר צדיק לברכה!  - נאמרו בעודו שוכב בחדר בבית ממלון, כשהוא סובל מכאבי תופת, והטאפט שעל הקיר היה מכוער בעיניו. והוא אמר :

"או שאני הולך מפה, או שהטאפט הזה הולך מפה."
 
ואז הוא נפח את נשמתו (:
והאמירה הזו מייצגת נאמנה, אני חושב, את הגישה ההומוסקסואלית המגה-אסתטית אך הבריאה לחיים.
 
בכול מקרה נראה לי שזוהי מחוייבות שחלה על כול אדם באשר הוא - והיא חלה עליו ולו רק מתוקף העובדה שהוא כבר נולד - לתכנן מתישהו ולבחור בקפידה את מילותיו האחרונות. ואני אגלה לכם עכשיו  - מייד ובלי הקדמות מיותרות  - מה יהיו  מילותיי האחרונות, במידה ואתם תהיו אלו שתזכו לעמוד ליד מיטת חוליי רגע לפני הסוף המר. אבל לא צריך לדאוג לי בבקשה, אני בריא כמו דולפין בן אלמוות. לפחות מבחינה פיזית (:
אז בואו והתקרבו אליי רגע, ואלחש אותן על אזנכם. ובכן הם יהיו:
"תגידו לכולם שאני הייתי מאושר."
 
 
* כן נו, אז בואו ניתן קצת בפולקטרוניקה, ונגנוב לנו כמה רגעים של "stolen Paradise"
 
כן ממי "אנחנו חייבים להשיג בחזרה את הזמן שהם גנבו מאיתנו "
ערב כחול עמוק
 
 
 
 
לפני 9 שנים. 17 באוקטובר 2015 בשעה 5:44

 

 

 

ואני מופתע
מופתע שזה עדיין משנה לי
עדיין כואב לי
מופתע שזה עדיין מתקתק
השעון הזה
 
אז בואי נרד
נרד ללב העניין
אז רק תגידי לי
מה קורה איתך
מה קורה איתך
היום
 
כי איש אינו יכול להאיר את האומללות שלך
מלבדך, ואת יכולה להגיד שאני מושחת
מופקר ומופחת, אבל את תמיד היית 
מספר אחת
ואני אסתדר
אני אתגבר
עם החיוך הקטן שלי
על חוסר מזלם של אחרים
נו משהו טוב חייב לצמוח בסוף מכול היסורים
ואני מופתע
מופתע שזה עדיין מתקתק
עדיין לא השתתק
השעון הזה
וגברות זקנות על טריפ של קניות
 
כן אני זוכר שאמרת לי
בוא נתנקה
נתנקה ונחייה כמו כולם
נתנקה ונרד
ללב העניין
 
אז בואי באמת
בואי ונרד ישר ללב העניין
אז רק תגידי לי מה העניינים 
מה העניינים איתך
היום
שבת יפה
 
 
 
לפני 9 שנים. 16 באוקטובר 2015 בשעה 4:23

אתמול אחה"צ אני נוסע לרעננה ובדרך מתקשר אליי חבר ושואל אותי לאן אני נוסע. אני עונה לו, ומה הוא אומר לי ?
" נו מה, ומי נוסע בימים אלו לרעננה אם לא חובבי האקסטרים והחיים על הקצה..."

(;
אתם מבינים איזה דימוי יכול להיות לאנשים עלי ? נו באמת. ואני הרי בכלל נשמה עדינה ורומנטית שאין דברים כאלו...
 
 
* כן ילדתי שלי/ אל תלכי לבדך בשדה המוזהב... הוא יתן לך רעננה/ הוא יביא לך מטר רץ
בוקר טוב בוקר אור, יום חדש. וסופ"ש יפה
לפני 9 שנים. 15 באוקטובר 2015 בשעה 7:23

" אף אחד לא אוהב שמנצלים אותו. גם הזמן לא..."

                                                                      לואיס קארול / "מבעד למראה"       
 
 
וכמובן שגם אף אחד לא באמת אוהב שמזלזלים בו. וזוהי אמת פשוטה וברורה מאליה, וחשוב לזכור אותה במיוחד באתר כמו זה, שבו ישנה מראית עין  -  אך-ורק מראית עין או פאסאדה  - פאסאדה ושום דבר חוץ מאשר פאסאדה - של קשרים שאינם הדדיים או סימטריים, שבהם ישנו כביכול רק צד אחד שנותן וצד אחר שלוקח.
אבל קשרים שאינם הדדיים אינם קיימים כלל או שהם אינם מתקיימים אף פעם לאורך זמן. אין מציאות כזאת. 
במציאות  - גם ביחסי השליטה שהם הכי אקסטרים -  הנתינה והלקיחה הם תמיד הדדיים. והיחסים צריכים להיות מהנים ומעצימים לשני הצדדים, תמיד ובלי יוצא מן הכלל, וגם לעזור להם לקיים את הציווי עתיק-היומין "דע את עצמך! ".
וגם אם על המישור המיני פאר-אקסלנס, וכול האקסטנסיות הקטנות שלו אל המציאות, צד אחד אוהב יותר לענג ולרצות והצד השני להתענג ולהתרצות, זה לא משנה כהוא זה או מוריד מן התוקף הכללי של האמת הזאת. 
או אם לצטט פה את תובנת הסקס האחרונה של דיני אחותי האהובה: " אין דבר כזה נשלטים. יש רק שולטים מלמעלה ושולטים מלמטה." ובגדול, ובהכללה -  ומי לא אוהב הכללות שיקום! - היא כמובן צודקת לחלוטין.
 
ולמותר לציין כמובן שכול מי שסבור אחרת, סובל מאיזה משהו... על "הרצף האספרגרי". (:
 
או כמו ששרו הביטלס - ואלו היו המילים האחרונות ממש שהם בחרו להלחין, כפרה עליהם:
And in the end
the love you take
is equal to the love you make
לפני 9 שנים. 14 באוקטובר 2015 בשעה 13:54
  • "אם תיקח את הגלולה הכחולה, הסיפור ייגמר כאן. אתה תתעורר ותאמין במה שאתה רוצה להאמין. אבל אם תיקח את הגלולה האדומה תישאר בארץ הפלאות ואני אראה לך עד כמה עמוקה היא מערת הארנב."

 

גם בטרילוגיה של המטריקס, כאשר אתה בוחר לקחת את הגלולה האדומה -  ובז'רגון הבודהיסטי, אתה מתעורר מכבלי הקיום האשלייתי של המאיה - אתה לא מתעורר לתוך קיום טוב ויפה יותר. אלא להפך, ממש להפך. אתה רק מגלה בתור התחלה כמה המצב שלך בכי רע. 

רע, רע, רע... 
אבל לפחות אתה יכול להתחיל לנסות לעשות משהו בקשר לזה.
כך לדוגמא, בסרט הראשון בטרילוגייה אתה פוגש עוד אנשים כמוך שהתעוררו, מתחילה איזו התארגנות מחתרתית וכיוצ"ב.
אבל אם אתה איש של הגלולה-הכחולה, ואינך מתעורר מהמטריקס, אתה רק דורך במקום. ואתה אפילו לא יודע עד-כמה מצבך בזבל...
"מיתוס מודרני", מה שנקרא...
ואני אומר 'מיתוס' מפני שכול הרעיונות בסרט כבר נוסחו הרי בשפה פרה-טכנולוגית מזמן-מזמן... אצל הבודהיסטים והגנוסטים לדוגמא.
גם לפי המיתוס הבודהיסטי או הגנוסטי, לא רק לפי המיתוס המודרני של האחים וושובסקי, כאשר אתה מתעורר - ואנשים לא מבינים את זה, וחושבים שמתעוררים לאיזה אושר גדול ולאיזה קיום של שאנטי-באנטי מהסוג שמבטיחים להם מאסטר שוגי והבאבא זובי -  ובכן גם לפי המיתוס הבודהיסטי ובוודאי הגנוסטי מתעוררים קודם כול למציאות איומה.
אבל כאמור לפחות אפשר להתחיל לעשות משהו בקשר אליה.
ומפסיקים לדרוך במקום, ולהיות בהליכה בלתי-פוסקת על מרצפת אחת, ולהאמין - במלותיו האלמותיות של חנוך לוין - ש "בקריית מוצקין טוב. ובכלל טוב ! "
(-:
 
אחה"צ יפים מעט יותר