לפני 9 שנים. 18 באוקטובר 2015 בשעה 17:22
המילים האחרונות שאנשים אומרים לפני מותם היו תמיד קטע מעניין בעיני. כי הן יכולות להיחשב במובנים מסויימים הצוואה הרוחנית שלהם. מילותיו האחרונות והידועות, כך לפחות מספרת האגדה, של אוסקר ווילד למשל - זכר צדיק לברכה! - נאמרו בעודו שוכב בחדר בבית ממלון, כשהוא סובל מכאבי תופת, והטאפט שעל הקיר היה מכוער בעיניו. והוא אמר :
"או שאני הולך מפה, או שהטאפט הזה הולך מפה."
ואז הוא נפח את נשמתו (:
והאמירה הזו מייצגת נאמנה, אני חושב, את הגישה ההומוסקסואלית המגה-אסתטית אך הבריאה לחיים.
בכול מקרה נראה לי שזוהי מחוייבות שחלה על כול אדם באשר הוא - והיא חלה עליו ולו רק מתוקף העובדה שהוא כבר נולד - לתכנן מתישהו ולבחור בקפידה את מילותיו האחרונות. ואני אגלה לכם עכשיו - מייד ובלי הקדמות מיותרות - מה יהיו מילותיי האחרונות, במידה ואתם תהיו אלו שתזכו לעמוד ליד מיטת חוליי רגע לפני הסוף המר. אבל לא צריך לדאוג לי בבקשה, אני בריא כמו דולפין בן אלמוות. לפחות מבחינה פיזית (:
אז בואו והתקרבו אליי רגע, ואלחש אותן על אזנכם. ובכן הם יהיו:
"תגידו לכולם שאני הייתי מאושר."
* כן נו, אז בואו ניתן קצת בפולקטרוניקה, ונגנוב לנו כמה רגעים של "stolen Paradise"
כן ממי "אנחנו חייבים להשיג בחזרה את הזמן שהם גנבו מאיתנו "
ערב כחול עמוק
