לפני 9 שנים. 14 באוקטובר 2015 בשעה 13:54
- "אם תיקח את הגלולה הכחולה, הסיפור ייגמר כאן. אתה תתעורר ותאמין במה שאתה רוצה להאמין. אבל אם תיקח את הגלולה האדומה תישאר בארץ הפלאות ואני אראה לך עד כמה עמוקה היא מערת הארנב."
גם בטרילוגיה של המטריקס, כאשר אתה בוחר לקחת את הגלולה האדומה - ובז'רגון הבודהיסטי, אתה מתעורר מכבלי הקיום האשלייתי של המאיה - אתה לא מתעורר לתוך קיום טוב ויפה יותר. אלא להפך, ממש להפך. אתה רק מגלה בתור התחלה כמה המצב שלך בכי רע.
רע, רע, רע...
אבל לפחות אתה יכול להתחיל לנסות לעשות משהו בקשר לזה.
כך לדוגמא, בסרט הראשון בטרילוגייה אתה פוגש עוד אנשים כמוך שהתעוררו, מתחילה איזו התארגנות מחתרתית וכיוצ"ב.
אבל אם אתה איש של הגלולה-הכחולה, ואינך מתעורר מהמטריקס, אתה רק דורך במקום. ואתה אפילו לא יודע עד-כמה מצבך בזבל...
"מיתוס מודרני", מה שנקרא...
ואני אומר 'מיתוס' מפני שכול הרעיונות בסרט כבר נוסחו הרי בשפה פרה-טכנולוגית מזמן-מזמן... אצל הבודהיסטים והגנוסטים לדוגמא.
גם לפי המיתוס הבודהיסטי או הגנוסטי, לא רק לפי המיתוס המודרני של האחים וושובסקי, כאשר אתה מתעורר - ואנשים לא מבינים את זה, וחושבים שמתעוררים לאיזה אושר גדול ולאיזה קיום של שאנטי-באנטי מהסוג שמבטיחים להם מאסטר שוגי והבאבא זובי - ובכן גם לפי המיתוס הבודהיסטי ובוודאי הגנוסטי מתעוררים קודם כול למציאות איומה.
אבל כאמור לפחות אפשר להתחיל לעשות משהו בקשר אליה.
ומפסיקים לדרוך במקום, ולהיות בהליכה בלתי-פוסקת על מרצפת אחת, ולהאמין - במלותיו האלמותיות של חנוך לוין - ש "בקריית מוצקין טוב. ובכלל טוב ! "
(-:
אחה"צ יפים מעט יותר