אי-אז בתחילת המילניום, בשיא "הימים העליזים", בערך שנה לפני שנוסד אתר התועבה הזה בכלל, היתה עובדת באזור התחנת המרכזית הישנה טראנסית לא מנותחת אחת שני מטר גובה שקראה לעצמה יוליה. היתה שאפה לא קטנה, הילדה. וכמו שאומרים לעתים חצי-בצחוק על טראנסיות כאלו שהכול אצלן מוגזם ומוקצן עד אבסורד, היא נראתה יותר "טוב" מהדבר האמיתי. היא תמיד הייתה אוהבת לומר לי: " תדע לך פור גודי. יש גברים ששווים ניוש, ויש גברים שאינם שווים ניוש. אתה נראה לי שווה ניוש. לא בא לך אולי לנסות ממי ? בוא, בוא נעלה אותך על הניש. אני ממש טובה בזה." (: כמו המון קוקסינליות היתה לה אינטיליגנציה מעל הממוצע, אבל תמיד היה נראה שהיא חרדה מאיזה עניין לא ברור - " שוב יש לי קוצים בתחת החמוד שלי ", בשפתה שלה. כמה פעמים יצא לי לקחת אותה טרמפ לכספומט בלוד להתארגן על ממתקים. היא הייתה נכנסת לאוטו ולא סותמת את הפה כל הנסיעה. היה לה דיבור כזה: " שילכו להזדיין כולם, פור גודי. אפסים אחד אחד. אני האישה האמיתית היחידה פה ! אז אתה שומע, היום ניגש אליי איזה גרוזיני מחוק שנראה כמו גמל מקומט. אני שואלת אותו - מה בא לך ? אז הוא אומר לי - אני רק רוצה להתחכך בך קצת, זה הכול. אז אמרתי לעצמי - איכסה. ואז שאלתי אותו, למה אתה לא יכול להתחרמן כמו כולם ? אויש, פור גודי, יצאה לי הנשמה עד שהוא גמר. עף לי המוח מכל הגועל הזה, הוא היה מסריח כמו אבטיח רקוב. אבל מה, זה עדיין כסף קל..." ואז היא הייתה נאנחת כמי שמשלים עם גורלו, "כן, מתרגלים להכול. קבעתי איתו למחר עוד פעם."
בכל אופן, היה לה כזה לוק דומיננטי ומזרה-אימה, שלמרות הנטיות הנשיות והפאסיביות שלה, היא משכה אליה כמו מגנט שפוטים ופראיירים מכל הסוגים והמינים. היה לה למשל קליינט קבוע, ניצול שואה זקן - שהיה מתעקש כמו פרד על המזוכיזם הפרטי והפיוטי שלו כמעט כמו יקירנו הקודקוד ש"י כפוף עגנון - וזה דבר לא קל בכלל כידוע להתארגן על סוהרת אס.אס בארץ, גם אם ממש משתדלים (: - והוא תמיד היה מביים לה סצנות פרידה קורעות לב באמצע הרחוב, כאלו שלאחריהן הוא היה מתחיל להתחנן אליה שלא תעזוב אותו. הוא תמיד היה יורד לרחוב שיכור לגמרי, שוכח את התותבות שלו בבית, ועם החניכיים חסרות השיניים שלו זה היה נשמע בערך כך : " בבקסה אל תעזבי אותי יוליה, אני אעסה בסבילך הכל," ואז היה מתנפל בנשיקות על כף ידה, " אני אכבס לך את הקונדומים המסומסים סלך, אני אסחסח לך את הנעליים עם האף."
והיא היתה אומרת לו באדישות קרה ( זה היה ריטואל קבוע בינהם ): " נו באמת ! אתה מעורר בי סלידה ! אין לך שמץ כבוד עצמי ? אני חייבת לומר לך שאני חשה גועל יוצא מן הכלל ממך. לך הביתה, אתה מריח כמו בור תחמיץ..."
" לא, ממי, לא... אני מוכן לעסוס הכל בשבילך. הכל ! אני עוד סעיר, וכוחי במוסני..." ולפני שהוא היה הולך לקנות עוד וודקה, הוא היה מחייך לכל הנוכחים במעמד הגרוטסקי הזה ואומר: " יוליה תמיד יודעת לעסוס לי טוב על הלב. הוא נותנת לי להרגיש סעיר יותר בעסרים סנה.." (:
אחה"צ יפים (:
