הכל עובר

ידעתי שהיא מישראל, כי היא דיברה את השפה יותר מדי טוב.

הדקדוק היה נכונה, הפעלים טובות כפי שהם צריכות להיות, שמות התואר קולעות,

וביטויי הסלנג הכי עכשוויות.

ולכן כשנשבר ביננו מחסום-השפה,

היא אמרה "אתה נראה מאושר”. ואני עניתי: "את נראית יפה.”

אבל ידעתי שאין תסריט שאומר לנו: 'תהיו מאושרים'.

אולי אנחנו ישנים, ואולי אנחנו ערים.

ולכן כשנשבר ביננו מחסום-השפה,

לא יכולתי להבין, למנוע

או לשמוע,

אותי שוגה, ואותה טועה

ולשים לב לכל התאווה ווהקנאה

ולבלבול שהפך את הנשימה שלנו למהירה מדי וגם קטועה

ולראות את תל אביב, רעננה

ופרדס חנה

את יהודה ושומרון

וקריית טבעון

את שוהם באר שבע ועמק יזרעאל 

ואת שנינו ואת כל מדינת ישראל

טובעים בים והולכים לעזאזל.

 ליל מנוחה וחלומות פז