לפני 8 שנים. 8 במרץ 2016 בשעה 11:03
טוב הפוסט הזה לא הולך להיות יותר מדי מעניין, ואני מתנצל על כך מראש. אבל אני חושב שמן הראוי מצידי לומר דבר-ראשון ולפני-הכול תודה לכול האנשים הרבים שהביעו תמיכה ואהבה, הן בהודעות פרטיות ובהודעות הרבות למנהל האתר ובפוסטים הפומביים והאמיצים שנכתבו בנושא ובתגובות שהיו להם ( כי קל מדי להיכנע לכול מיני גילויים של כוחניות. וההיסטוריה מדברת בעד עצמה ). אני מעריך את זה מאוד.
באמת.
השאמאנים האינדיאנים ביערות-הגשם של האמזונס אוהבים לומר: "הטבע אוהב אומץ".
ואיך הוא מראה לנו את זה לדעתם ? ובכן הוא מראה לנו את זה על-ידי-כך שהוא מסיר מעל דרכנו מכשולים. כלומר שאם אנו ניגשים לחיים מתוך אומץ - ולא מתוך פחד - יכולים להתרחש לדעתם ממש קסמים.
ומגיעה גם מילה טובה למנהל האתר, שיודע גם להיות אחלה גבר כשצריך.
ואני מקווה שהרוחות יירגעו קצת ושגם זאביק יוחזר אלינו בהקדם.
מניסיוני האישי התכונות החשובות ביותר בבני אדם - חוכמה, כנות, יופי, אומץ לב, טוב לב, הגינות, נדיבות, הומור וכולי...מתפזרות שווה בשווה בין שני המינים - גברים, נשים ויושבי-גדר; ממש כפי שהן מתפזרות שווה-בשווה בין כול המזלות בגלגל-המזלות; וכפי שישנם שוורים חכמים וטיפשים, תאומים כנים ושקרנים, קשתים אמיצים ופחדנים, בתולות יפות וכעורות, דגים עמוקים ושטחיים וכדומה...כך גם ישנם גברים ונשים שווים וראויים וכאלו שהם דפורמציה במושג האדם, ובושה וכלימה לחלומות שיש לנו עליו. או אנשים שאין להם שום ערכים אמתיים, מעבר לארוחה הבאה והזיון הבא. ממש כמו כול שאר החיות. ולעתים אף גרוע בהרבה מהן.
וכן, ונכון, וצדק כול מי שכבר כתב ואף כתבה על הנושא ביום הזה. באופן אישי ומנקודת מבטי שלי המהפכה-הפמיניסטית היא עדיין וללא-עוררין המהפכה-החברתית החשובה ביותר שהייתה במאה ה-20, הרבה יותר מתנועות-השחרור של השחורים וההומוסקסואלים למשל. כי איך שלא הופכים את זה, הנשים מהוות מחצית מהמין האנושי, אם לא יותר. ונקודת-המבט שלהן חשובה מאין כמותה.
ועד לפני כמחצית המאה, מצמוץ-עין במונחים היסטוריים, לא רק שדעתן לא הייתה נחשבת כקליפת-השום ולא הייתה להן זכות-בחירה, אלא שאם נלך עוד טיפה אחורה בזמן הן גם ברובן המוחץ לא ידעו קרוא-וכתוב, כי לא טרחנו ללמדן, אנו הגברים אני מתכוון ; ועד לפני כמחצית המאה, ובמשך אלפי שנות-היסטוריה, כול המדע, הפילוסופיה, האמנות, הפוליטיקה - היו כולם מועדון-גברים סגור.
מועדון-גברים סגור...
והלכה-למעשה גם האתר הזה כולו - וכול הפרקטיקה והתאוריה שעומדת מאחוריו - וזאת בניגוד מוחלט למה שסבורים בטעות כמה מהשולטים הבורים ועמי-הארצות עם הפוזה הפטריארכלית שכותבים פה - לא היה יכול להתקיים לפני המהפכה הפמיניסטית. כי עד הסיקסטיז לא היו בנמצא יחסי-שליטה, במובנם הבדס"מי (גם לא מיילדום). אלא היו אך-ורק יחסים של דיכוי.
רוצה לומר, שהמיניות הנשית הייתה מדוכאת. ועד עפר.
ויחסי-שליטה במובנם הבסד"מי אינם יחסים של דיכוי. נהפוך הוא.
הפמיניזם איננו אומר לאישה מה להיות, שולטת-נשלטת-מתחלפת-אחרת-סתם מזדיינת-כן בעסק-לא בעסק.
כי לומר לה מה היא צריכה להיות, זו רק עוד דרך לדכא אותה שוב.
הוא רק אומר לה שהיא חופשייה לחיות ולהגשים את מיניותה כאוות נפשה. בדיוק כמו הגבר.
אז כפי שהזהרתי מראש, מעניין יותר מדי זה לא היה. אבל לעתים הקטגוריה של 'המעניין' נדחית על ידי קטגוריות שהן חשובות אפילו יותר. מה שמזכיר לי את הסיפור המפורסם שהתרחש באייטיז על שני ילדים, בני שבע ושמונה, שהיו עדים לתאונת דרכים קטלנית באיזו סימטה בברונקס בניו-יורק, ושעמדו משתאים במשך שמונה שעות תמימות מעל הנהג שהיה שרוע על המדרכה וגסס למוות. וכשהגיע לבסוף האמבולנס ושאלו אותם: " ילדים, למה לא הזעקתם עזרה קודם ?"
הם ענו: "כי זה היה מעניין." (:
וצהריים יפים.
