סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

הכל עובר

אחד ועוד אחת
לפני 8 שנים. 22 במאי 2016 בשעה 16:02
בשל גל מכשפות-המחץ וקוסמות-הלחש שהצטרפו לאחרונה לכלוב, אני רוצה לספר פה שוב את הסיפור הקטן הבא, שכבר סיפרתי פעם כמדומני.
ובכן פעם אחת לפני קצת יותר מעשור בערך נסעתי עם איזו נערה רבת-קסם למסיבת-טבע שהתקיימה באיזה יער. שנינו התארגנו על אוהל מדוגם ובסוף הלילה, מאושר מהמוזיקה הנפלאה, יצאתי לבדי לעשות טיול קטן בטבע.
הייתי כבר דלוק מהסרטים על פטריית פסילוסייבין - ואני מדבר עכשיו על כמות שהייתה כמו כלום מעל שבע גרם של הפטרייה היבשה, ולמי שאינו מכיר עדיין את החוויה כול זה עשוי להישמע אולי מוזר מאוד, אבל הפטרייה הקדושה ידועה ואף מפורסמת ביכולתה להעביר אותך לאזורי-קיום שבהם מתרחשים ארועים בלתי מסתברים, אזורי-קיום שבהם מתרחשים צרופי-מקרים מסחררים ממש, ארועים מכושפים להפליא, ואף 'סינכרוניסטיז' לרוב (אם להשתמש במונח הידוע שטבע קארל יונג) - ולכן כול מכשפי-השבט הגדולים של התקופה הפליאוליתית השתמשו כידוע בחומרים הללו (אבל למותר לציין שאם כול מה שיצא לך לעשות בימי חייך, כמו מרבית הישראלים הטיפשים, הוא רק לקחת גרם, שני גרם, ואז לנסוע לחוף ניצנים לרקוד קצת, אתה אולי תחשוב שאתה מכיר את החוויה, אבל האמת היא שאפילו לא הגעת למגרש-החנייה שלפני האירוע האמיתי, ואין לך מושג מה בכלל מצפה לך מעבר לפינה. כי יש פה איזו נקודת-סף פארמקולוגית שחייבים תמיד להצליח לחצות בכדי שהחוויה האמתית תתחיל (ממש כמו עם אייוואסקה או עם DMT בצורתו הטהורה ); ובעודי מטייל בעבי החורש הייתי כבר באחדות כל-כך מוחלטת עם ההוויה ועם הטבע ועם הזרימה של הטאו, שבאיזו קרחת יער קטנה נעמדתי על מקומי, פרשתי את ידיי לצדדים, והמוני פרפרים ויצורי-יער קטנים ומעופפים באו והתיישבו בשלווה על זרועותיי ! לעשרות ממש ! כולי נרגש עד-דמעות ממה שאירע ומלא בהתפעלות מעצמי חזרתי מייד לאוהל שלנו, ובאותה הטוואסיות שהיא סימן-ההיכר שלי אמרתי לנערה, שרק רצתה כבר לישון כפיות: " נערה! קומי ובואי עימי ותוכלי להיווכח במו עינייך איך אני השליט העליון של הטבע, אדון הטאו, ואיך כמו הקוסם מרלין אני רק צריך לבקש שמשהו שיקרה - והוא קורה."
הנערה נעצה בי מבט ציני וספקני - היא נמנתה עם המבקרים המחמירים ביותר שלי, אתם מבינים ? - ולא ניאותה לקום. אבל אני התעקשתי וביד חזקה ובזרועה נטויה משכתי אותה איתי בחוסר-רצון לקרחת היער, וכשהגענו אליה נעמדתי שוב במרכזה, פרשתי את ידיי לצדדים, ובקול סוגסטיבי, קול שקט סמכותי ובוטח, ציוויתי :
" פרפריי היער, בואו אליי ! "
וכמובן, כלום לא קרה.
חזרתי עוד פעם בקול שקט ובוטח על דבריי:
"פרפרי היער, בואו אלי ! "
וכלום לא קרה.
ואז הנערה העייפה נחרה אליי בבוז כך: "פור גוד, אני מרחמת עלייך..." 
ואז המשיכה: "והייתי אפילו מרחמת עלייך עוד יותר, אם לא היית כל-כך מדאיג אותי."  (:
 
 

אבל כול זה נכון, וזה אכן קרה, והפרפרים באמת באו והתיישבו בשלווה על זרועותי. אז מה המסקנה שלי מכול זה וכיצד לדעתי ניתן להסביר זאת ? ובכן, החטא כמו תמיד הוא גאווה. כאשר האגו מתערב, או החשק לעשות רושם ולהשוויץ, או הרצון להביס את יריביך או להוכיח למבקרייך שהם טעו - זה נהרס.  זה דבר כל כך עדין, הקסם. אתם מבינים? ולכן זה קורה רק כשאתה לבד. אנחנו כנראה עדיין לא טהורים מספיק בכדי לחלוק את זה עם הזולת.

אחה"צ מוארים.

מתגבשת -
אווטאר יקר
התופעה שציינת קיימת גם ללא נוכחות הפטרייה
וכפי שציינת מידת השפעתה עליך
אינה עומדת ביחס ישר למידת השפעתה על הפרפרים.
אישית חוויתי דבר דומה ללא עזרים נלווים.
יש בתל-אביב נקודה ספציפית שאהובה עלי במיוחד.
מאז שגיליתי אותה בתיכון, בכל פעם שהייתי עצובה
באופן יוצא דופן, נסעתי אליה.
יש בה שילוב של להיות לבד ולראות את כולם בלי להראות.
תוסיף את נוף הים, וזה מושלם. מקום טוב למחשבות.
באחת הפעמים בהם הייתי עגמומית הגעתי בלילה.
שכבתי על גבי על המשטח המוגבה.
לפתע בא ענן עם אינספור פרפרי לילה והקיף אותי.
מסה שממלאת נפח הנמדד במטרים במכונפים מרחפים.
זו הייתה חוויה סוריאליסטית שנמשכה זמן רב.
פשוט הבטתי בעיניים פקוחות והשמחה באה ללבי.
כפי שענן הפרפרים הגיע, כך לבסוף עזב ונעלם.
שנים מאוחר יותר ראיתי באינטרנט
סרטון עם ענן פרפרים.
הזכיר את הסיטואציה והמחיש
שהיא רווחת יותר מכפי שנדמה.

נכון היה כיף? :-)
לפני 8 שנים
FOR GOOD - חייפץ, לא ידעתי שיש בך את זה! לא ידעתי שגם את כבר הסתובבת באזורי-הקיום המכושפים הללו של החוויה. יפה לך וכייף לשמוע.
ואני מסכים איתך ואת כמובן צודקת, וארועים כאלו עשויים להתרחש לעתים נדירות גם בלי נוכחתה של הפטרייה כמובן.
אבל כול ההבדל ההוא שעם הפטרייה הם יקרו *כמעט לפי הזמנה*, ובאורח קיצוני ומופלא פי כמה-וכמה, ו'ביי- דימאנד'. כלומר לפי דרישה ממש. ולכן אתה לא צריך לשבת ולחכות שזה יקרה לך אולי פעם במאה שנה... אלא זו מתודה כמעט "מדעית", הייתי אומר. ניתנת למחקר ממש. וזו הסיבה לכך שהשאמאנים משתמשים בה.
לפני 8 שנים
מתגבשת -
ממה שקראתי בתחילה בדבריך לא ראיתי שהזמנת את היצורים אליך.
זה היה הסדר? ממש ביקשת שהם יבואו ורק אז הגיעו?
אני הייתי במצב-רוח נזקק והייתה תחושה של משב אהבה.
יחד עם זאת אלי באו בהפתעה. לכן שאלת הסיבתיות נתונה לפרשנות.
לכן במקרה שלי איני קוראת לכך הזמנה ספציפית.
לפני 8 שנים
FOR GOOD - לא *הזמנתי* אותם בתחילה, הם כנראה פשוט 'הרגישו' אותי, אני לא יודע איך לנסח את זה אחרת. כפי שהם הרגישו גם אותך קרוב לוודאי באותו ערב.
אבל זה לא מה שקורה לנו בדרך כלל, כן ? במצב-התודעה הרגיל שלנו, אני מתכוון...
נכון ?
סארטר אמר פעם: "הטבע הוא אילם."
ואין כנראה טעות גזולה מזו. הטבע הוא כולו, על כול הרמות שלו, מאמץ אחד גדול לתקשורת.
לפני 8 שנים
מתגבשת -
ונאמר אמן
מאמינה שזה מגיע עם התכוונות מיוחדת
מניחה שיש אנשים אצלם זה תדיר
מכירה אישה מופלאה שחתולי רחוב מבקשים את קרבתה
לבני יש קשר מקסים עם בעלי חיים, מבחינתו זה רגיל לגמרי
הזכרת לי משהו שפעם הזמנתי
אולי אם כשאחזור מהמופע אליו אני תיכף יוצאת
עדיין יתחשק לי לכתוב את זה, אעלה
כמו הפטנט שלי עם התלבטות לגבי קנייה בחנות
אומרת לעצמי שאסע הביתה ואם מחר ארצה, אחזור
פטנט מעולה, לא זוכרת את עצמי חוזרת :-)
צ'או
לפני 8 שנים
מתגבשת -
צ"ל באחת הפעמים בהן
לפני 8 שנים
Ally the Witch​(שולטת) - גודי גודי, אני לגמרי מאמינה ולא מרחמת עליך בכלל אלא להפך ואני גם עם חפץ, ברוב הזמן אם לא כולו לא צריך עזרים טאקטיים לא קונבנציונאלים אבל באמת יש את עניין האגו. התקשורים הכי גדולים שלי מגיעים במקומות הכי ספונטניים. אני יכולה לשבת במעגל נשים שלם לתקשר ולא להאמין שזה קורה לי. בדרך כלל זה כל כך מפתיע אותי עצמי שאנשים מסביב צוחקים עלי, הם כבר מזמן מצפים ממני כשאני עדיין נותרתי בתמימותי בעניין.
אני מרגישה שקטונתי ולהם זה ברור.
אני מתלהבת כמו ילדה קטנה שמגלה את הקסם כל פעם מחדש והחוויות הולכות איתי כל הזמן

בקיצור גודי, לא צריך פטריות. הפטריות בסך הכל מזיזות את המודע שלך כדי לאפשר לדברים אחרים לצוף. כשתלמד להזיז את המודע שלך הצידה - זה שמנתח, שבודק, שביקורתי כלפי כל דבר והספקן, תוכל להנות מכל זה כל הזמן...
לפני 8 שנים
מתגבשת -
אני עם המכשפה
מדובר בדברים טבעיים לגמרי
מאמינה שכמעט כל אחד יכול כמעט כל דבר
זה כמו לאמן שריר
עד כדי כך שאישית מתנגדת למושג על-טבעי
הכל טבעי
לפני 8 שנים
FOR GOOD - יכול להיות, אלי, יכול להיות...
אני כשלעצמי יצאתי לעולם הזה מבטן אימי עם מזג רציונלי וספקני - במידה כמעט טראגית ממש(: ואני מאמין לדברים שאני יכול לראות במו עיני, ובאופן כללי יותר, אני מאמין שהניסיון האישי הוא המורה הכי טוב, והוא אף פעם לא יוליך אותך שולל, אם רק תהיה מוכן להתבונן בו.
וכנ"ל אני מאמין שהסודות האמתיים של הקיום יתגלו לך רק אם המתודה שלך תהיה להגיע לכול חוויה בצורה ספקנית ורציונלית. ולא אם תאמין לכול מה שאומרים לך.
ועם פסילוסייבין, אתה באמת לא חייב *להאמין* בשום דבר כדי שדברים כאלו יקרו לך. בשום דבר אתה לא חייב הלאמין.
או-הו, שהם ייקרו.... לא אולי, לא כנראה. אלא בוודאות. בין אם את תאמיני "בקסם" ובין אם לוא.
חמש גרם ומעלה של הפטרייה זו חוויה כל-כך קיצונית, כל-כך חזקה - חזקה בצורה שלא תיאמן ממש - ממש כמו להיות בהתרסקות של מטוס בואינג 777 נניח, אבל בלי הסכנת-חיים(:
ואני כמובן פוגש מדי פעם מישהו שאומר לי שהוא יכול להגיע למקומות הללו און-דה-נאצ', כלומר שאומרים לי שהם מסוגלים לפי רצונם לעבור למצבי-התודעה-האחרים הללו, או שהם אומרים לי: "בוא'הנה פורגוד, *אתה* חייב לפגוש הבחור הזה! אתה חייב לפגוש את המאסטר שוגי, או את הבאבא זובי, שזה עתה חזר מואר מהודו. הוא טוב ממש כמו פסילוסייבין ! כן! הוא טוב ממש כמו פסילוסייבין! "
ואני - למוד תלאה וסבל שאני - כבר מלמל לעצמי, "המממ...מה אתה סח, טוב ממש כמו פסילוסייבין...מה אתה סח. אם כך, אני הייתי שמח לפגוש אותו באמת ! אם הוא טוב ממש כמו פסילוסייבין, כן ?"
אבל עמוק בתוכי אני כבר יודע את האמת. איפה הוא ואיפה פסילוסייבין... ושאם בא לי על החוויות הללו, עדיף לי להיות מספיק ענוו בכדי לתת לפטרייה(שמקום המחייה המועדף עליה הוא ערימות קקי של פרות) ללמד אותי (ולא לבניאדם).
היא מורה נפלאה, הפטרייה, נפלאה. ואותי היא מחבבת מאוד, ועד היום היא הייתה טובה אליי (:

אבל לך דווקא, אלי, ובאורח יוצא דופן וחד-פעמי, אני מוכן להאמין. לא שאת "טובה כמו פסילוסייבין" כמובן. אבל שאת טובה.
לפני 8 שנים
מתגבשת -
מקווה שבסדר שמצטרפת כאן
מודה ומתוודה שאיני מבינה דבר
בפטריות בכלל ובזו בפרט

נ.ב.
נכון הזמנת שהאוטובוס לא יגיע
אף מונית לא תעבור
ואו שאאחר מאד
אול לא אגיע?
אז מה אם היה עדיף
שאצא בזמן עם טווח ביטחון?
:-)
לפני 8 שנים
FOR GOOD - חפץ, את בוודאי מוזמנת תמיד להצטרף, ואף מוזמנת בחפץ רב.
אני כמובן לא חושב שכול אחד צריך לעשות ואף לא הייתי מציע לכול אחד לעשות פסילוסייבין - זה לא בשביל כול אחד. חד משמעית - לא . אתה צריך להרגיש איזו תחושת ייעוד או שליחות בשביל זה.
זה כמו קולינג.
וסעי לאט, חפץ, סעי לאט. לא יתחילו בלעדיינו, סעי לאט (:
לפני 8 שנים
מתגבשת -
תודה גודי
על ההצעה וההתנעה
בזכותך על אף שכבר אחרי הזמן
עדיין לא התחילו ואני כאן :-)
לפני 8 שנים
FOR GOOD - ידעתי שיהיה האפי אנד (:
אינג'ויי יורסלף חפץ!
לפני 8 שנים
Ally the Witch​(שולטת) - כשהלכתי ללמוד תקשור (כי תמיד חשבתי שאני לא מתקשרת או לא מספיק טובה או השד יודע מה) למדתי איך עושים מדיטציות מתבוננים מקשיבים ומתישים (תכלס עזבו אותי משטויות מדיטציות זה טוב אבל אני חיפשתי את האון ליין) עד שפגשתי אחת, עורכת דינית עם ראש על הכתפיים וגרה בהרצליה פאקינג פיתוח. היא תקשרה לי את התקשור של הלייף בלי מדיטציה ובלי שטויות דיברה איתי ומסרה דברים בלי פוזה ובלי שטויות.
אמרתי - או! הנה! מצאתי!
טוב תגידי, אמרתי לה, איך את עושה את זה?? אמרה לי - את צריכה ללמוד לנהוג באוטוסטרדה שבתוך הראש שלך.
ואני גם כמוך לא מאמינה בכל הבאבה בובות למיניהן הכרתי אחת אחרת. נתנה לי תמונה של איש מת ואמרה לי - דברי...
אז דיברתי.
שמתי את הספקן בצד ודיברתי בלי מסננת.
וזה היה הכי טבעי בעולם וגם הכי מדוייק.
אז מה שאני אומרת שוב- הספקן הביקורתי? נמצא אצל כולם, צריך להזיז אותו הצידה ואת המודע ולזרום...
החוויות האישיות שלי הן אלה שלימדו אותי את הדבר הכי חשוב - המורה לא בחוץ, הוא גם לא בפיטריה הוא בך.
יאללה הייתי יכולה לעשות מזה אחלה פוסט :-))
לפני 8 שנים
FOR GOOD - יופי של סיפור, אלי. ואני מאמין לו, מפני שכך לרוב נשמעים הסיפורים האותנטיים.
ולגבי השאלה - מי המורה פה בדיוק, אני או הפטרייה, אז זו כבר שאלה מסובכת ועמוקה בעיני.
ואני חושב עליה בצורות שונות בזמנים שונים.
לעתים נדמה לי (ואני כמובן לא היחיד שחושב על כול זה בצורה הזאת) שהצמחים-המורים הנפלאים הללו -כמו האיוואסקה או הפסילוסייבין - מחברים אותנו עם אינטילגנציה גבוהה יותר, עם האינטיליגנציה של הטבע בכללותו אולי, עם *גאיה*, ניתן לומר.
כלומר שאתה לא באמת "לומד פה מעצמך", בטח לא מ'הליטל-מיינד' שלך.
ויאללה, לכי תעשי מזה פוסט, נשמע לי הרבה יותר מעניין, ובפרט שחזרת לקולך השפוי!(:, מאשר לכתוב על עוד איזה תת-אדם מהכלוב כרסתן חרמן נטול-בינה ומוכה-יגון שלא יודע כבוד בסיסי מהו.
לפני 8 שנים
Ally the Witch​(שולטת) - צודק צודק :-)
לפני 8 שנים
Xbani​(אחר) - אז המשפט נכון גם להיום....

בדורנו אנו,כמה עשרות שנים קדימה :

"והייתי אפילו מרחמת עלייך עוד יותר, אם לא היית כל-כך מדאיג אותי."

מעבר לכך,אני חושב :

פטריות על האש,עם רוטב על החומוס יותר בריאות וטעימות.

ננגב יחדיו?:)
לפני 8 שנים
FOR GOOD - באני, נערי הקט התם וישר-הדרך, לנערים כמוך אני תמיד אומר:"אחרי שתעשה חמש גרם ומעלה, נדבר שוב..."
כי אתם אף פעם כמעט לא נשמעים אותו הדבר אחרי החוויה, וכבר לא מדברים יותר על חומוס עם פטריות וכיוצ"ב כול מיני שמונצעס...(:
לפני 8 שנים
Xbani​(אחר) - תם ויושב אוהלים !!

דבר איתי בקג ...
גרמים זה לכוסיות שסופרות קלוריות :)
לפני 8 שנים
FOR GOOD - ק"ג...(:
אתה מזכיר לי באני נערים שכבר שאלו אותי אם הם יוכלו לנהוג אחרי חמש גרם.
אם הם יהיו מסוגלים לנהוג...(:
לפני 8 שנים
כפוף -
מעניין שמתקשרות, מכשפות, רוחניות וסתם ג'נקים (כולל מורך ורבך בורוז) מנהלים רומנים עם חרקים דווקא.

מה אין שום כדור שיכול להעלות באוב איזו מלכת שבא באפיריון נישא ע"י ארבעה כושים שריריים ומצוידים היטב?
או אולי נורווגית זהובת שיער בארמון קרח וארבעה זקיפים כושים שריריים ומצוידים היטב?
ומה בדבר נסיכת חרב יפנית וארבעה נושאי כלים כושים שריריים ומצוידים היטב?
מה שווים הטריפים עם כל הזבובים האלה?

זה אכן פוסט ממוחזר.
הגיע השעה לטעום שוב מהפטרייה כדי למלא מצברים רק שים לב היטב – שני צדדים לה לפטרייה.

לפני 8 שנים
FOR GOOD - (:
כפוף, קרא בזמנך הפנוי את התשובה שאשב לכתוב עוד מעט לנערה התוהה מיקוש, כי למרות שבורוז הוא באמת אחד מגיבוריי ומוריי הדגולים ביותר, יש דברים רבים שאף הוא לא ידע עדיין בימיו.
לפני 8 שנים
כפוף - קראתי.
נשמע מעניין אבל קודם שמיקוש תטעם מהפטרייה שלך, נראה מה היא תגיד.
לפני 8 שנים
fragile -
לפני 8 שנים
FOR GOOD - שבירונת כפרה עלייך, איזה קישור חמוד קסום וחינני ביותר הבאת לנו פה!
אני אמנם נוהג לחתום כול פוסט קטן באיזה שיר שמתקשר אליו אסוציאצטיבית(ושאני גם אוהב, כמובן), אבל אני שוקל כעת ברצינות להעלות את הקישור הזה במקום שירם של הביטלס(שממילא לא נטמע בפוסט, בגלל בעיה של זכויות יוצרים מסתבר, ואף הורד מיוטיוב).
ברוכה הבאה לבלוג, שבירונת, טרם ראינו עד-כה את זיו פייך המאירות, העדינות, השבירות...(: בואי לבקר שוב.
לפני 8 שנים
fragile - לא נוהגת להגיב הרבה, אך זה קפץ לראשי (אסוציאטיבית, אם תרצה).
תשובתך הופכת ביקורי הראשון כאן לנעים אף יותר..
אתה בהחלט יכול לחתום בכך -
די בו ברגע, בכדי להמחיש/לתאר.
לפני 8 שנים
Lady Galadriel - טוב אז שלחת לי את הקישור מאוחר מידי (מה יהיה עם התיזמונים שלך!!!? )
להלן תגובתי המאוחרת בהתאמה (:

הסיפור שלך והדיון שנוצר בעקבותיו בשרשור זורק אותי לויכוח עתיק יומין בין חבר נפש חובב חוויות פסיכואקטיביות וביני שבמשך שנים נמנעה אקטיבית מכל דבר שדומה, מזכיר או מריח כמו חוסר שליטה (: , וההזוי הוא שאנחנו לא באמת בשני צדדים של המתרס.
אני תמיד גורסת שזה טוב ויפה לקחת את קיצור הדרך אבל כמה נפלא היה אם היינו מכירים את הדלתות ופותחים אותן גם בלי עזרים, כי לתהליך לא פחות מלתוצאה יש משמעות גם בהכרת האדם את עצמו, איפה המחסומים קיימים ? וגם בלמידת ״ענווה״ או אפילו ״כניעה״ במובן של להכנע לתהליך ולאפשר לו להוביל אותנו לצוף על פני מים בלי אקטיביים אלא להפוך לחלק מהתנועה... (עיין ערך ביטול האגו שכבר צוין כאן בשרשור)
במקרה שלנו הויכוח נסוב על אסטרל פרוג׳קשן, בדומה לאלי שדיברה על תקשור, חוויתי אסטרל תוך כדי טקסים, בסיטואציות המוניות ולא מוכוונות למטרה הזו, אבל אין בכך בכדי לומר שצריך להיות מכשפה בכדי לנכס כלים אלה או את אחרים... זה בראש ובראשונה פונקציה של רצון ואימון.
ובמקרה של אסטרל אפשר גם אפשר אחרת, לדוגמא השיעורים של רוברט מונרו, ״21״ .

האם באמת זקוקים לפטריה בכדי לחוות את המציאות בצורה אחרת?

לעניות דעתי הצנועה לא, ככל שאתה למד להזיז את המודע אם להשתמש בהגדרה המצוינת של אלי, ומאפשר לדברים ״ לא הגיוניים״ להתקיים במרחב שלך מבלי לשפוט אותם דרך פריזמת הדיפולט שלך אתה מגלה שהמציאות הרבה יותר רחבה משקלטת לפני, לראיה חוויתי בחיי סיטואציות של חלומות צלולים או חזיונות שהתחושות בהן היו קלאסיות לפטריות/איוואסקה מבלי לקחת כלום, הכל מועצם בקנה מידה אחר, יכולת לשמוע את העשב צומח, להיות מודע לכל רחש, לתקשר עם בע״ח ולקבל מסרים חלק מהחוויות לא סבירות בעליל למציאות כפי שאנו תופסים אותה ועדיין מתקיימות במציאות היומיומית הפשוטה.

גילוי נאות פטריות לא יצא לי לחוות אבל איוואסקה דווקא כן,
אני ואוקולטיזם מנהלים רומן און אנד אוף במשך כמעט כל חיי הבוגרים, בשלב מסוים גמלה בליבי ההחלטה לאפשר לעצמי לחקור צמחים שהיו בשימושים טקסיים במסגרת מחקר אוטודידקטי על תרבויות שונות, על שינוי תודעה, ומאג׳יק על נגזרותיו.
(aka איוואסקה, סאלוויה דיווינורום, פיוטה ועוד רבים וטובים, יש לי רשימה של wanted ואני לגמרי בחיתולים של החוויה)

זו הנקודה שבה אני מחברת בין כל מה שאלי וחפץ אמרו למה שאתה אמרת, כמישהי שהתנסתה במצבי שינוי תודעה לפני, מדיטציות ושאר ירקות, האיוואסקה לקחה אותי לטיול מאד לא סטנדרטי לאדם שלוקח אותה לראשונה. ולאיוואסקה יש תודעה קולקטיבית כך שהרבה אנשים חווים חוויה דומה לפחות באלמנטים מסוימים בפעם הראשונה והיא מצטיירת להם דרך סימבולים מוכרים. חוויתי חוויה מדהימה חד משמעית, מאד מדויקת, מאד מזוככת, מאד יעילה (זה נשמע מטורף אני יודעת אבל היו לי שאלות ובאתי מוכנה מהבית)
אני סובלת מאד מבעיות ברכיים בגין פציעה בעיקר בקור קיצוני, ידעתי שצפויה לי בהמשך הטיול שהיה במקומות עם טמפרטורות מאד נמוכות וחרדתי לעיניין. ביקשתי במהלך הטריפ וקיבלתי מתנה מדהימה קרוב לשנתיים אחרי האיוואסקה עדיין לא היה זכר לכאבי הברכיים (כל מי שאומר עכשיו פלסיבו אמור לשאול את עצמו כמה זמן פלסיבו אמור לעבוד...)
כל מה שחוויתי לפני במסגרת הקראפט, הכין אותי להגיע נכונה יותר לחוויה והיא אכן הייתה חוויה מלאת אהבה ומשנת חיים מהסוג שגורם לאדם להכיר תודה על הזכות.

מה שאני מנסה לומר זה שאנחנו לא זקוקים לפטריה ומסוגלים להתקרב לחוויות דומות גם באמצעים שלא כוללים צמחים פסיכואקטיביים, אבל ברגע שיש את הידע והפתיחות החוויה שלך עם הפטריה תעבור קפיצת מדרגה כי עכשיו גם אתה באת מוכן, לא רק היא (:

לכל אלה שבטוחים שמסוכן, ולא בטיחותי וכד׳, אומר שאדם צריך לדעת משהו על עצמו, על היכולות שלו ועל הגבולות שלו, וכן זה לא לכל אחד, וכן ללא ספק יש צורך באחריות יתרה כמו בכל דבר... (מישהו אמר BDSM? )
כמו שאמרת השימוש נרחב בהרבה ממה שהציבור יודע, ואני גם אוסיף שיש בעלי אינטרסים שמעונינים לשמר טיפולים או תרופות שעבר זמנם/ן כמו אדולן או מתאדון מול אפשרויות אמיתיות לשינוי ולפתרון בעיות אקוטיות לדוגמא התמכרויות באמצעות איבוגה.

ממליצה- לכל מי שמתעניין לקרוא את הספר של פרופסור בני שנון (לשעבר ראש המחלקה לפסיכולוגיה קוגניטיבית באונ׳ העברית )על איוואסקה.
The Antipodes of the Mind
ממליצה לא פחות על הסרט הדוקומנטרי dirty pictures, שמדבר על עבודתו וחייו של אלכסנדר סאשה שולגין ממציא הmdma , ומאתגר אכסיומות שטבועות בנו כחברה על סמים.
יש עוד ולא מעט מה לומר ולהוסיף אבל חפרתי ונגמר היום... (:

נ.ב עוד הערה קטנה במאמר מוסגר אומר לך שאם לא היית נכון לפרפרים ויצורי היער הם לא היו באים לא משנה מה היית לוקח... יש משהו בתנודה האנרגטית שלך.
ויכול להיות שאתה מוכן אליהם או אל החוויה ומופשט מהסקפטיות כשאתה בהווה המועצם של הפטריה.






לפני 8 שנים
FOR GOOD - גלדריאל, את בחורה כלבבי! וקודם-כול ניהנתי מאד לקרוא את מה שכתבת, וגם את סיפור האייואסקה הקטן שלך, ואני גם מסכים עם מרבית הדברים. לא סתם היתה לי הרגשה טובה לגבייך!
וכשאת מגיעה באחד הימים מהגולה-הדוויה לביקור בתל-אביב, את צריכה לעשות לי טלפון. יהיה לנו הרבה על מה לדבר. ולדעתי נמצא חן אחד בעיני השני.
עד-כדי-כך נמצא חן, לעניות דעתי המרודה, שיהיה לך קשה אחר-כך, קשה עד כאב, לחזור ל"נישואייך הפתוחים", ואת תלחשי לי בקול-בוכים פתייני: "פור גוד, בבקשה בבקשה, שא אותי לאישה..." (:
(כן -הגאווה, הגאווה...מה שתמיד מחבל בקסם:-)
ולגבי היכולת להגיע למקומות הללו בלי "קיצורי-הדרך"(כפי שקראת לצמחים-השאמאניים) ישנה באמת תופעה מעניינת וחשובה בעיני בנוגע ל-DMT (המרכיב האפקטיבי באייואסקה כמובן, וגם הפסילוסייבין היא מולקולה כמעט זהה ל-DMT), שאם עישנת פעם את החומר ("The Spirit Molecule", כפי שהיא נקראת לעתים, המולקולה הזאת), אז יכול לקרות לך(גם שנים אח"כ)שתחלום בלילה חלום רגיל - נניח תסתובב באיזה קניון, ויקרו לך כול מיני דברים, ואז מישהו בחלום יגיש לך את המקטרת, ואתה תיקח(בחלום, כן?) שלושה היטס(יעני שאכטות גדולות) של החומר ותמצא את עצמך אשכרה בתוך אותו הספייס ממש. מה שמלמד אותנו שהמוח אכן יכול ליצור את החוויה הזו בכוחות עצמו.
ההסתייגות היחידה שיש לי בקשר לעניין הזה, הוא שאני בכלל לא בטוח שהייתי רוצה להגיע למקומות הללו און-דה-נאצ'. אחרי-ככלות-הכול זה דבר מצויין בעיני, וגם מרגיע מאד, לדעת שלקחתי משהו(בתור איזה מרקר, בתור איזה סימן, כן?)) כדי להגיע למקומות הללו. את מבינה למה? כי אם הייתי מתעורר בוקר אחד ומוצא את עצמי בהייפר-ספייס של ה-DMT או ביקום-החייזרי של הפסילוסייבין, ולא הייתי זוכר שלקחתי משהו, הייתי עשוי ממש להיבהל, עד עמקי נשמתי (:
נ.ב - ואלכסנדר שולגין הוא כמובן אחד מגיבוריי. אדם נפלא, נפלא.
לפני 8 שנים
Lady Galadriel - רק עכשיו אני קולטת כמה שגיאות הגהה היו בטקסט הקודם, מסתבר שרצוי לא לכתוב תגובות כאלה בשעה אחת וחצי לפנות בוקר...
ורצוי לא לפתוח מייל בשעה שש בבוקר כשבשבע את צריכה לקום לחתוך תותים ל macéré des fraises כי בתשע את פוגשת את השכנים לשחק ״suberbia" ביום ראשון בבוקר
וכבר עכשיו התעוררת בגלל כאב הראש שיהיה לך בעוד 4 שעות...
אז בקצרה (:
1. הייתי בארץ עד לפני כשלושה שבועות כמו שאמרתי קודם ״ התזמונים שלך!!״
2.אין לי קול בוכים פתייני, זה פשוט לא קיים בארסנל, לדעתי הזדכיתי עליו בשלהי ׳96 כשהפכתי למכי״ת בנים בצבא...
3.הגולה אכן דוויה... גם אתה כלבבי, לגבי השאר (((: (חסר תקנה)
4. לא קונה את מה שאמרת, אתה לא נשמע לי מישהו שבאמת יבהל עד עמקי נשמתו (זה פשוט יתן לך בעיטה בתחת ואתה תבקש עוד ותשב ללמוד) אם לא תהיה לך ברירה ואובדן השליטה יכפה עליך being who you are, אחרי השוק אתה פשוט תחייך תנשום עמוק ותעשה מה שאתה עושה ממש טוב, תנתח נתונים, תבחן את הסביבה, תלמד... תעשה מזה לימונדה.
5. לגבי מרכיבים אפקטיביים יש להזהר עם זה ולהיות מודעים לתרכיב המדויק של כל מיזוג, לדוגמא האיווסקה מתקיימת משילוב של Banisteriopsis caapi עם Psychotria viridis
יש לי תחושה שאני לא צריכה להסביר לך מה תפקידו של כל אחד, אז אני לא אכנס לזה, אבל ניתן להגיע לתוצאה הכימית הזו במגוון שילובים בעלי תפקוד דומה וניתנים לקונסאמפשן.
התוצאות באופן ״מפתיע״ לא זהות... (ולא לחיוב)
6. מה שתארת בנוגע למקטרת, מתקיים גם בלי לקחת שלושה היטס (: וזה אכן נכון המח יכול, אבל בלי קשר זרקת אותי לסיפורי הלאקוטה נאקוטה ודאקוטה והמקטרת שלהם וה white calf buffalo woman, אם אתה לא מכיר תזכיר לי בהזדמנות. (על מי אני עובדת, אתה מגגל as we speak)
7. אני לא חושבת שאף אחד בהכרח בוחר להגיע למקומות האלה און דה נאץ׳ מתוך מודעות לפחות לא בהתחלה. אני הגעתי למחקר והלמידה הזו בגלל שקרו דברים ספציפיים "און דה נאץ״ וניסיתי למצוא תשובות. (אגב עדיין אין לי תשובות, זה נרחב ברמה שלא אסיים בחיים בלייף טיים אחד...וללא ספק אני עושה את זה יותר מלייף טיים אחד) ואם אתה חושב שזה מלחיץ כשאתה בוגר, תאר לך כמה זה מלחיץ כשזה קורה בילדות...

לפני 8 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י