הכל עובר

Ally the Witch​(שולטת) - ביומיים האחרונים יצאתי מהכלוב והצצתי בעיקר מבחוץ. עד הפוסט הזה שהחזיר אותי.
החזיר אותי כדי להגיע לכאן ולהגיד לך שבמעגלים שהמיינד שלי הסתובב הוא הגיע למשפט -
"אני גודי ואני גלגול של קראולי"
:)
אח גודי אני מאוהבת :) חחח
יאללה יומטוב. יוצאת מפה.
שלומות

FOR GOOD - (:
אבל למה את יוצאת מפה אלי? חזרי, חזרי.
נ.ב - אני הולך להתנדב להסתובב בין המדורות בל"ג בעומר באזור מגוריי ולדאוג שלא ייזרקו גורי-חתולים לאש. את מצטרפת לכוחותיינו ?

Ally the Witch​(שולטת) - ברור... רק שנראה לי שקצת מאוחר.. נגמרו המדורות.
כוחותינו שבו בשלום לבסיסם

FOR GOOD - אה, זה היה אתמול? לא היום בלילה? החגים היהודיים...התבלבלתי אם-כך מכול הפוסטים שחשובים שעלו בנידון(ושקראתי רק הרגע). יותר מדי עבודה, בחיי...(:

Ally the Witch​(שולטת) - אחשלי אתה בדיליי...
לך שב בשקט ותחשוב על 'למה אני יושב פה בשקט וחושב שאני בדיליי'
(רמז - יותר מידי עבודה, בחייך!)

FOR GOOD - לא במקרה אני "בדיליי", אחותי. אני אוהב את הכול לאט.

אני אוהב את הכול לאט / ליאונרד כהן (בתרגום חופשי שלי)
-----------------------------------------

אני מאט את המנגינה, מעולם לא אהבתי את זה מהר
את רוצה להגיע לשם בקרוב, אני רוצה קצת לאחר.

זה לא מפני שאני זקן, זה גם לא החיים שניהלתי מבחירה
תמיד אהבתי את זה לאט, וזה גם מה שאמא שלי אמרה.

אני שורך עכשיו את נעליי, אבל לא כדי לרוץ
אני אגיע בזמני, אני לא צריך יריית-אקדח בתור תירוץ.

וזה לא מפני שאני זקן, וזה לא מה שהמוות עושה
תמיד אהבתי את זה לאט, כן ה'לאט' בדם שלי שוחה.

תמיד אהבתי את זה לאט, מעולם לא אהבתי את זה מהר
איתי זה חייב להימשך, איתךְ זה חייב תמיד להיגמר.

וזה לא מפני שאני זקן, וזה גם לא מפני שאני מת
תמיד אהבתי את זה לאט, וזאת כול האמת.

כל המהלכים שלךְ הם מהירים, כול התפניות שלךְ כל-כך חדות
תני לי להסדיר את נשימותיי, חשבתי שיש לנו את כל הלילה עוד לחיות.

אני רוצה לקחת את הזמן שלי, אני אוהב להשתהות כשהוא עובר
איתי זה חייב להתארך, איתךְ זה חייב תמיד להיגמר.

את רוצה להיות שם לפניי, אני רוצה להגיע אחרייך
סוף-שבוע על שפתייך, חיים-שלמים כבר בעינייך.

אז תני לי ללכת, בייבי, הם קוראים לךְ לשוב בחזרה לעיר,
ובמקרה שהם מבקשים לדעת, תגידי להם כדלקמן:
אני רק מנסה להאט פה קצת ת'זמן.

Ally the Witch​(שולטת) - משובח שאתה!

cיגי - אני עדיין יושבת בשקט:)

FOR GOOD - (: מצויין אוליבייה

aura - פור גודי נזכרתי בזכות הפוסט שבמהלך חיפושי אחר ההארה הלכתי למדיטציות של אושו, שגם הוא גורו מואר ופרוורטי בפני עצמו.
אחת המדיטציות היא לשבת שלושה ימים ולשאול שאלה אחת : who is in? באופן חזרתי. היה מעניין. אחכ אפשר ללכת לסדנת טנטרה :)
ובלי קשר פור גודי אני חושבת שאתה צריך להיות הגורו החדש של העידן הנוכחי. מה דעתך? אני מוכנה לנהל לך את הלשכה ולהעביר לך רק את הפניות השוות ביותר:)

FOR GOOD - כן, אני מכיר אתה המדיטציה הזו. ראמנה מאהארשי, שהיה ככול הנראה ולפי הסיפורים אפילו יותר מואר מאושו, עד כדי כך שהוא כבר לא היה מסוגל לאכול בעצמו( והיו צריכים להאכיל אותו בכפית:-) - ואני לרוב לא נוהג לזהות או לבלבל בין חוסר-פונקציונליות לבין הארה, אבל ראמנה מאהארשי היה "הדבר האמיתי"- ובכן הוא היה פשוט ממליץ לתלמידיו לחזור ולשאול את עצמם במדיטציה את השאלה הפשוטה "מי אני?"( עוד פעם ועוד פעם) ולנסות להתחקות אחר מקורה של הרגשת "האני" שלהם.
ורק את הפניות השוות ביותר, כן אאורה? (:

כפוף -
סבא שלי אומר שסבתא שלך מאוד כועסת עליך (שוב). היא אומרת שבמקום להתעמק בקראולי יכולת לשאול אותה והיא הייתה מסבירה לך ה-כל. לדבריה בלי הקוזאק הזה היא לא הייתה פה ומן הסתם גם אתה לא וסבי מוסיף ומבאר שכנראה זו הסיבה שסבתך אוהבת להסתובב עם מגפים גבוהות ולנפנף בשוט הרכיבה שלה שבוודאי יצא לך להכיר אותו מקרוב.
עכשיו אתה מבין איך הגעת לכאן ?
שוב אתה נוגע בעצמך שם ילד רע? מה אמרתי לך?!
עכשיו אני רוצה לשמוע אותך סופר ואומר יפה תודה לסבתא :)

FOR GOOD -
חיי הלילה של סבתא'לה/ חנוך לוין
------------------------
ליל אביב. כה בְּשׂוּמָה הרוח.
וסבתא'לה נוחרת. מתחת
לַנְחָרוֹת - החלומות, כמו
עננים. לובשים-פושטים
צורה מינֵי מראות. וסבתא'לה
נוחרת, משמיעה מלמול
סתום, פולטת קול שיעול,
חולמת סבתא'לה על איסטמבּוּל,
טורקים וצרפתים מתערבבים,
וסבתא'לה נוהמת, שוב מלמול,
תרועה, כחכוח, מין גניחה
שוברת-לב המסתיימת בנפיחה.

מה לה ולטורקים? ומה
עושה שם גם הדוֹד? ולמה
הוא בורח? מהומה רבה,
שוב נהמה, תרועה גדולה,
רודף אחריה הטורקי, מלמול
כבוש, שוב נהמה, צוויחונת
של ייאוש, כחכוח,
נחרה קצרה. כה בְּשׂוּמָה הרוח...

ונחרה, ועוד נחרה, כבר
אין טורקים, עכשיו היא
מטפסת לְמגדל, ונפיחונת
חרישית, ומרחפת
סבתא'לה אל-על,
ועוד מראות, דברים גדולים
ומשונים המוח מקשקש, אין
פשר, אולי יש, ובעוד
הבטן מקרקרת לה כתרנגול
מוּבָס, עולם שלם אצלה
נברא ונהרס.
(:

כפוף - :)

קצת משונה​(נשלטת) - ולי זה הזכיר את זה:
וְלָמָּה הִיא נוֹשֶׁכֶת אֶת שְׂפָתֶיהָ
וְלָמָּה הִיא לוֹטֶשֶׁת אֶת עֵינָהּ
בִּזְמַן שֶׁהִיא הוֹלֶכֶת מְחֻבֶּקֶת
עִם הַבָּחוּר שֶׁמְּחַבֵּק אוֹתָהּ

וְלָמָּה הִיא שׁוֹלַחַת אֶת יָדֶיהָ
כְּאִלּוּ מְמַשְׁמֶשֶׁת בָּאֲוִיר
כְּאִלּוּ יֵשׁ כַּפְתּוֹר שֶׁאִם תִּלְחַץ בּוֹ
יִפָּתַח הַשַּׁעַר אֶל הָעִיר

כְּאִלּוּ שֶׁהָעִיר בֶּאֱמֶת צוֹפֶנֶת
סוֹדוֹת וּמַמְתַּקִּים נַעֲלָמִים
כְּאִלּוּ יֵשׁ בַּחוּרִים כָּאֵלֶּה
אַךְ יֵשׁ גַּם סוּג אַחֵר שֶׁל עֲלָמִים

וְלָמָּה הִיא נוֹשֶׁמֶת אֶת שָׁדֶיהָ
וְלָמָּה הִיא בּוֹלַעַת אֶת רֻקָּהּ
כְּאִלּוּ הִיא חוֹשֶׁבֶת שֶׁהִפְסִידָה
אֶת הַמָּנָה הָאַחֲרוֹנָה הַמְּתוּקָה

וְלָמָּה הִיא הוֹלֶכֶת מְחֻבֶּקֶת
עִם הַבָּחוּר שֶׁמְּחַבֵּק אוֹתָהּ
בִּזְמַן שֶׁהִיא נוֹשֶׁכֶת אֶת שְׂפָתֶיהָ
בִּזְמַן שֶׁהִיא לוֹטֶשֶׁת אֶת עֵינָהּ

של ויזלטיר, וזה היה ברצף אסוציאטיבי שלא אצליח לשחזרו

FOR GOOD - נייס, אני מכיר את השיר הזה של ויזלטיר (בחור די חכם בעיני, אם-גם לא גדול המשוררים שלנו לעניות דעתי). אבל זו אסוציאציה מעניינת בעיני - מאוד לא, המממ...מה המילה שאני מחפש פה ?...אסוציאציה לא 'מתבקשת' אולי?.... אינטואיטיבית', זהו, זאת המילה שאני מחפש!, אסוציאציה מאוד לא אינטואיטיבית - ולכן, אינטואיטיבית, את מוכרחת לנסות ולשחזר עבורנו את זרם-התודעה החינני שלך ולשפוך אור על האסוציאציה הזו(:

ושלא נשכח חלילה. ברוכה הבאה לבלוג, אינטואיטיבית, טרם ראינו עד-כה את זיו פנייך הנאות פה. בואי לבקר שוב, אה ?

קצת משונה​(נשלטת) - קודם כל תודה על קבלת הפנים הנעימה.

כשמכריחים אותי אז אני מוכרחה, אבל זה יהיה בדיעבד, כן?




ניסיתי, לא הצלחתי. אבל אם תסתכל טוב תראה שלמרות שאין קשר מבחינת התוכן של שני הטקסטים, יש קשר של מבנה ושניהם משדרים זרם תודעה כלשהו.

כמו שאמרת, קשר אינטואיטיבי, לא אסוציאטיבי.

FOR GOOD - כן, כשמכריחים אותך, אינטו', את באמת מוכרחה, ואין תירוצים.
וזה היה כמדומני קארל מארקס שאמר: "החופש הוא הכרת ההכרח."
(:

קצת משונה​(נשלטת) - כן, היה לו את הדפוס המעצבן הזה, להאיר את מה שחשוב והכרחי אבל גם להגיד שלא נוכל להשיג את זה.
העיקר להתאחד..
:)