לפני 8 שנים. 13 באוגוסט 2016 בשעה 14:13
אני אדון האופל, אני מתבודד באור, אני מחכה בשקט, בהשראה על המרפסת, עם קצב שחוזר לחיים, בלילה שטוף אור כוכבים, עוד מעט יהיה לנו פה מאורע, היין הוא דם, הלב הוא רצון-להרע.
האם אי-פעם שקלת את זה שהאהבה שלי אינה יודעת גבולות? סוריאליסטי, שיעמום המחץ כל הסקס אין-דה-סיטי, אני זוכר איך פעם בשיעור מתמטיקה, עשיתי למורה שלי שיעור בפורנוגרפיקה.
אני רוצה להיות חבר שלךְ, להיות איתך עד הסוף, בלעדיך אין לי רגשות חזקים.
אנחנו חיים קשה קרוב לקצה, היא בחדר השינה שוכבת ערה, יש לי בערב דייט עם התעללות-עצמית ועם ספקות, אני מאבד מתישהו את ההכרה ומתעורר בלילה שטוף אור כוכבים, מינוס קצת דם ולב וחיים.
אני הרוח הבודדה ביותר עלי אדמות, אני חוזר לארץ אחרי שנים של מסע לכיבוש החלל, אחרי שנים של עבודת-אלילים, האש במוחי עדיין בוערת כנגד כל הסיכויים, נשכתי את השפה, טעמתי דם, לא הרגשתי חרטה, כמה מתוק להיות בחיים, התחלתי לחתוך בהפסדים, החיים שלי עדיין לא גמורים, הגיע הזמן ללכת מכאן, קחי אותי מחר, היום היה בלאגן.
מוצ"ש שקט.