לפני 7 שנים. 18 בספטמבר 2016 בשעה 12:48
האהבה שלך זוחלת לי מתוך הקרביים
הצחוק שלך תמיד קרוב
החיים שלי מלאים באי-ודאות
העיניים שלך מלאות ברוחות-רפאים
את כל-כך רחוקה ממני עכשיו
אני יכול להרגיש אותך באה אליי
עטופה בחורף קר, כן
אני יכול להרגיש אותך
באה לקחת אותי הביתה
במסדרונות המבוך החשוכים
הריח שלך מתמהמה להכעיס
אני יכול לשמוע את קולך
אני יכול להרגיש את אצבעותייך
אני יכול להרגיש אותך באה
באה לקחת אותי הביתה
בבקשה תאמין, האם אינך רואה?
הם היו פה ואינם
אנחנו מדממים פה זמן, בוא לדמם איתי
ותהיה חופשי (כן, בחינם)
יש לנו עוד גיהנום לשלם בשערי גן-עדן
אז בחר את הנשק שלך, ילד
הם תמיד באים מסביב
לראות את הצד האחר של המציאות
(אני כמעט בבית)
(אני כמעט בבית)