הכל עובר

כפוף -
בורוז שהיה בעצמו חרא לא קטן יודע על מה הוא מדבר.

והנה לכן עוד כמה עצות מועילות מפי הג'נקי הקשיש בכבודו ובעצמו או כפי שהוא מכנה אצ עצמו Old fool sold his soul for a strap-on (:

FOR GOOD - בורוז זצ"ל הוא טיפוס יחיד ומיוחד במינו, אחד ממוריי הדגולים ביותר, ובין הסופרים הבודדים שניתן למצוא בכתיבתם ניצוצות של גאונות-אמיתית. הוא גם היה הסופר האהוב ביותר על דיוויד בואי, לו ריד, פאטי סמית, איגי פופ ועוד...ואני כמובן מכיר את הקטע, כפוף, פעם אפילו תרגמתי אותו(:

FOR GOOD - נ.ב - ובמיוחד בשבילך, כפופי, הנה ראיון שבו דיוויד בואי מדבר על הג'נקיאדה שלו ושל איגי בברלין בסוף הסבנטיז, ובערך בדקה ה-3:42 של הראיון הראיון הוא אומר שזה מצחיק בעיניו אבל הוא שם לב שאלו שגמרו הכי גרוע היו אלו עם האישיות הכי בינונית, לא אלו ש"הלכו עד הסוף", והוא כמובן נותן מייד את הדוגמה של בורוז, ואומר שאתה פשוט לא יכול לחשוב על זקן בריא יותר ממנו. כולם סביבו מתו כמו זבובים, אבל הוא....(:

FOR GOOD - שכחתי את הלינק כמובן(: -

פרהסיה - צדקן מהסוג החביב :)

FOR GOOD - זה נקרא לך כמו צדקן, דינה? זו ההפך-הגמור, הנגטיב ממש, של הצדקנות..(:

FOR GOOD - זה נקרא לך כמו 'צדקן', דינה? זה ההפך-הגמור, הנגטיב ממש, של הצדקנות..(:

פרהסיה - אתה צודק :)

FOR GOOD - לא, את(:

פרהסיה - לא, הוא צודק. בעצם רק אתה והוא צודקים. ואני כמובן

פרהסיה - ודינה בתחתש'ך

פרהסיה - :)

FOR GOOD - (:

FOR GOOD - את יכולה להיות צודקת. אני יכול להיות צודק. או אף אחד מאיתנו. מה שהוא אומר הוא רק שסימן-ההיכר של חרא בסיסי, זה שהוא *חייב* להיות צודק...(:

פרהסיה - בסדר, נו, כולנו גושים של חרא כזה או אחר

FOR GOOD - בכולנו יש גם טוב וגם רע, בזה אין ספק. ולכי כבר לארוז, יא עצלאנית(:

פרהסיה - סאממאאק :)

FOR GOOD - (: דרך אגב ואפרופו הטוב והרע שמתגוששים בנפש של כל אחד ואחת מאיתנו - וזה כנראה גם אחד הדברים שכפוף מתייחס אליהם כשהוא כותב שגם בורוז היה "חרא" של בנאדם ולכן "הוא יודע על זה משהו" - וסתם להשכלה כללית - אז בורוז הרג (בשוגג) את אשתו האהובה במין שעשוע סטייל וילהלם טל בפני חבריו, כשהם כולם שתויים ומסוממים מהתחת. הוא שם לה תפוח על הראש, לקח אקדח בשוויץ, ובמקום לפגוע בתפוח, פוצץ לה את המוח לחתיכות... והוא נאלץ לברוח ממקסיקו למרוקו לפני המשפט. הוא כל חייו היה בטוח שאיזה דמון מגעיל השתלט עליו(:

פרהסיה - אוי ואבוי :(

פרהסיה - זה לא מצחיק. מה מצחיק בזה?

FOR GOOD - אין בזה שום דבר מצחיק. זאת היתה טרגדיה אמיתית. והוא כל חייו היה רדוף בגלל זה. אבל זה גם הארוע שאחריו הוא מתחיל לכתוב ברצינות. וגם להשתמש בג'אנק במרוקו מהבוקר עד הערב.
אבל במבט לאחור, יש בזה גם משהו מצחקק...(:

FOR GOOD - וגם או ויי זמיר(:

פרהסיה - הכאב הזה מצחיק אותך ממי?

FOR GOOD - יש בארוע הזה משהו כל-כך לא סביר, כמעט קריקטורי....אני גם חושב שזו הסיבה שהוא לא באמת הצליח להתנקות מהסמים אף פעם(בניגוד לבואי למשל) - אלא רק לתקופות מסוימות - כי רגשי-האשמה לא נתנו לא מנוח.

כפוף -
נו בחיאת "הרג בשוגג’...לא סביר..", מה זה? נהיית לנו עורך דין פתלתל?
אף אחד לא הורג את אשתו בשוגג , כן?
הוא היה הומו וכנראה שהוא התחתן אתה כאשר היה בטריפ וחשב שהיא איזה זבוב פירות זוהר ממן זכר. רק אחרי כמה שנים הבחין בטעות אז הוא ירה לה אחד בראש. ככה זה עם החומרים האלה.

חוצמיזה יכול להיות שהיא עצבנה אותו :)

FOR GOOD - זה נכון שהוא היה הומו, או יותר במדויק "קוויר" (זה גם שם ספרו הראשון) - אבל אל תהיה מרושע, כ'. אנשים שהכירו את שניהם, כמו ג'ק קוראק(שגם הכיר בינהם כמדומני)או המשורר אלן גינסברג מספרים שהיא מאוד אהבה אותו, והוא אותה. הם היו קשורים בעבותות. והוא באמת ייסר את עצמו על זה כל חייו.

FOR GOOD - נ.ב -חוצמיזה גינסברג גם אמר עליו שהוא היה האיש האינטלגנטי ביותר באמריקה בדור ההוא(:

כפוף - נו בחיאת
גינסברג גם היה הומו ואצלם רק דבר אחד קובע.
אז מתוך נימוס הם אומרים “אינטליגנטי” על מישהו שיש לו ז' קטן , זה הכול.

FOR GOOD - כ', נראה שאתה מתייחס להומואים כמו שהקו-קלס-קלאן מתייחסים ליהודים...(:
בכל מקרה, ורק כדי שהתמונה תהיה שלמה, אז גינסברג ובורוז אפילו היו נאהבים לזמן-מה, עד שבורוז נהיה אובססיבי לגביו, וגינסברג סיים את הפרשייה הזאת. אבל בורוז באמת היה סופר-אינטלגנטי. ראית פעם איך הוא נראה? היה לו מצח גבוה כמו צריח גבוה, מלאנתלפים תאי-עצבים...(:

פרהסיה - אם כך, אפשר להפליק לו :)

פרהסיה - זה לא שם את התגובות במקום הנכון - לא בסדר

FOR GOOD - כן, זו המערכת החדשה של הבלוגים, היא בעייתית. אבל אפשר להבין את סדר התגובות(בערך) לפי זמן התגובה. ושלא נדע עוד צער(:

FOR GOOD - exactly(:

Callisto - אבל גודי, מה עם עניינים כלליים? כמו מאבק לזכויות מיעוטים או במקרה שלי המאבק לשחרור החיות? אני לא יכולה להתעסק בעניינים שלי כשיש משהו שאני יכולה לעשות ועשוי להציל חיים, על אף הצדקנות שבעניין. מה עושים?

FOR GOOD - אין שום דבר צדקני במלחמה על זכותך לחיות את חייך לפי השקפתך ואמונתך ובכבוד ובשוויון-הזדמנויות לאחרים - ובמלחמה על זכויות מיעוטים לחיות כך את חייהם - וגם אין שום דבר צדקני במלחמה על זכותם של בעלי חיים *לחיות* (קודם כל לחיות, לחיות בכלל - ומבלי לעבור התעללות, עינויים ובתי-מטבחיים).
הפוליטיקה היא שדה של מלחמה, ואין מה להיתמם בעניין הזה. ובאופן כללי יותר, אנחנו חיים ביקום של מלחמה; אולי יש יקומים אחרים שזה איננו החוק שלהם, אבל היקום שלנו הוא יקום של מלחמה.
בורוז מדבר פה על אנשים שמרגישים שיש להם זכות(ואף חובה) לכפות עלייך את אמונתם' השקפתם ואת אורח-חייהם. פונדומנטליסטים הם כמובן דוגמה מצוינת לכך. והוא מבחין בינם לבין " סתם בני-זונות רגילים שרק רוצים שיעזבו אותם במנוחה"(: מי שחייב לנסות לכפות עלייך את אמונתו, מי שחייב שתאמיני במה שהוא מאמין כדי להרגיש צודק, הוא אדם שקרן -שבעצמו לא כל-כך מאמין כנראה במה שהוא טוען שהוא מאמין. אף פעם אל תשכחי את זה.