לפני 7 שנים. 30 בינואר 2017 בשעה 23:01
פעם הגוף שלה היה כנסייה
ואני הייתי צריך להתוודות על חטאיי.
היא סיפרה לי את סיוטי-הלילה שלה
אבל לי הם נשמעו פשוט כמו חלומות.
ספרנו ביחד נרות,
הם כולם בערו בשני הקצוות,
אבל אל תדאגי יקירתי,
שעווה חמה זקוקה לעור בתולי.
היא שכבה עם זרים ורקדה עם רוחות
גשרים שרופים היו אמירות "הֱיי שָׁלוֹם" חמות.
אז תאהבי אותי לאט
לאט
כמו
השיר
העצוב
הזה.
המוזיקה של העולם אף פעם לא מפסיקה,
אנחנו רק שוכחים לפעמים להקשיב.