בדרך כלל ידעתי באיזה כיוון עלי ללכת כדי להרגיש טוב יותר
הג'י.פי.אס במוח שלי עוד איכשהו עבד
היום אני מסתובבת על ההגה כמו עכבר מעבדה
וכשאני חוזרת הביתה בערב
אני סערה חשמלית על רצפת חדר האמבטיה
אוחזת בקערה
הלב שלי ריק בגלל כל הקשקושים ושאר האנשים והילדים של האנשים
וכל המחלות שלהם
וזה קרה השנה שהפכתי כבר רשמית לכלה
של הסדר הטוב והניסיון להשכין שלום בית
הכלה הרשמית של השקט וההשלמה.
אז באהבה, באהבה, לזוז, לזוז, אני זזה, אתה זז
להעמיד פנים, ועוד פעם אחת
אבל הפעם עם קצת רגש.
לאהבה, לאהבה, אני צוחקת, מנסה
ראיתי אותך בא בחצי מתחת לכוכבים מרוסקים
על התקרה.
הו, הדחף להרוג מישהו או לשתות משהו היה ביסודו
מַכרִיעַ
היה לי בלוז כל-כך קשה
בתור לסופרמרקט
היה לי דחף פתאומי להפוך למישהו,
מישהו כמוך
מישהו שהתחיל-מחדש עם פחות מכל אחד אחר
שאי-פעם הכרתי.
אבל בינתיים באהבה, באהבה, את אוהבת, את צוחקת, מנסה
אתה אוהב, אתה צוחק, אני זזה, אתה זז
ועוד פעם אחת
אבל הפעם עם קצת רגִשׁ
אני אוהבת, אתה אוהב, אני זזה, אתה זז
אני חצויה לשניים והכוכבים מרוסקים
על התקרה.
הו, וואו, אתה בא בביישנות
ובשקט אל החור שלי לשתות
בוא עד קצה הדם שלי ואז תתחיל לשחות
ובמראה של חדר האמבטיה אני רואה שאני מקיאה
אל הכיור
כמו פעם בשקט אל תוך הקערה
ומסתירה
ובכל הבית אני שומעת את יללת הצבוע.
אז באהבה אני אוהבת, מייללת, אתה אוהב, מיילל
אני זזה, אתה זז, ועוד פעם אחת
אבל הפעם עם קצת רגש
אני אוהבת, אתה אוהב, אתה שלם, אני שלמה, ראיתי את זה בחצי
את כל הכוכבים
מותזים מושפרצים מרופטים על התקרה.
מוצ"ש יפה.