לפני 3 שנים. 19 בדצמבר 2020 בשעה 17:26
הלכתי כל כך רחוק מעצמי שלרגע קט ישבתי על הספה שלך והתבוננתי על עצמי, צל ריק מתוכן עם מבט מזוגג שמתחנן להבין.
במרחק אלפי שנות אור עשיתי סיבוב של החיים.
חזרתי אלי עם תשובה.
ועליתי הביתה, עכשיו אנחנו מדברים.
רק אני ואתה.
כבר חודש. הכל על השתק ואנחנו מדברים.
פינית הכל ואתה נותן בראש.
מזוקק.
אני לא עונה.
כנועה.
מפוקחת ומפוכחת.
אנחנו עוברים יחד, יד ביד, מאורע מאורע.
מנגנים את כל מנעד הרגשות ומגדילים את המיכל שלי.
אתה מפרק אותי לאינספור רסיסים ולו להיבנות יחד לאור גדול שאתה.
רצית להרגיש מה זה להיות אני.
יחד.
לחיות למות ולקום לתחיה.