לפני 11 שנים. 3 באוגוסט 2013 בשעה 5:53
אנחנו. אשליה שהפכה למציאות ותסתיים באשליה. שם, במקום הזה של הנפש שלי שעורגת לך יום וליל, שם אני שלווה. מרפרפת בנישמתי ולא זוכרת מה התחושה בלעדייך. שם, במקום הזה שאשליה הפכה למציאות וביום מן הימים תחזור למקומה כאשליה, שם אנחנו רוקדים. אתה מוביל ואני לרגלייך, במקומי הטיבעי, עבורך ולשימושך. במציאות שנולדה מאשליה, שם אני כל כולי שלך, משתוקקת לנשיקה, לסטירה, לאיבוד שליטה, לנפילה מוחלטת לחיקך. אשליה מסחררת ונעימה, עוטפת ומרגיעה. כל הנחיה שלך מרעידה, כל ציות שלי משמח. משויכת לך.