הכל עניין של אמונה..

אני סופרת את הימים עד ליום חמישי בערב.

משכיבה את הילדים שלי ועפה לבירה.

ר חברי מיום היוולדי, איפשהו אי שם מספרים שאנחנו גם משפחה, איזה בן דוד רחוק.. מי יודע.

"תתלבשי, אני בא עוד שעה".

אני שולחת סמס מתגרה, "מכנס?"

"לא!!"

מחייכת.

שולט, גבר אלפא, יפה שאין לתאר, כשאנחנו ניכנסים יחד לבר ראשים מסתובבים.

הוא מגיע, אני מחכה כבר למטה, בשימלה שחורה קצרה כיאה, עולה למפלצת של רכב שהוא רכש לעצמו, נשיקה חיוך ויאללה לעיר החטאים.

חברים חדשים, קצת מבולבלים, מה עושה כאן אישה בערב גברים.

מתיישבים בשולחן שהוזמן מראש. הוא מזיז לי כיסא, מלטף לי את הראש, אני שמה לו יד על הרגל.

קוראת מהר למלצרית, חלילה שהוא יחכה. כל אחד מאיתנו יודע מה תפקידו. הוא שולט ואני נשלטת.

משלימים האחד את השניה בסימביוזה מושלמת. אהבה מושלמת, אהבה חברית נטו.

הוא מזמין לשנינו, וויסקי משובח.

משוחחים..שיחת גברים בלה בלה בלה..

ליטוף על הגב שלי, עוד צ'ייסר, הוא נוהג, הוא שולט, הוא דואג שהכל יהיה טוב.

אני משרתת אותו ודואגת שיהיה לו כל מה שהוא זקוק לו, אני יודעת בדיוק מה שהוא צריך. סימביוזה מושלמת.

יש לנו בדיחות משלנו. רק אני מוציאה ממנו צחוק מתגלגל, הוא מוציא ממני נשיות מושלמת.

שק קמח למפלצת, פליק לתחת, ויאללה הביתה.

נשיקה, חיוך, ליטוף.

ככה זה כשכל אחד מבין מה תפקידו בחיים.

כמה טוב שיש חברים.

אין על יום חמישי.